מוזיקאים מתחלקים לשתי קבוצות ,אלה שמאד מתרגשים ולחוצים לפני הופעה והפחד פוגע ביכולת הנגינה שלהם,
ולאלה שההתרגשות והפחד עושים להם דווקא טוב והם מגיעים לשיא שלהם בנגינה.
יש כמה דרכים לטפל בלחץ וההתרגשות כמו מדיטציה,נשימות ארוכות,כדורי הרגעה ועוד.
פתחתי את השרשרת כי אני חושב שלכולנו יש את התחושות האלה,ואולי אם תספרו באמת איך אתם מרגישים,
חברים אחרים יוכלו לתת טיפים ועיצות איך להוריד לחץ.
טוב אני מתחיל.
אני כבר מבוגר מידיי ועברתי אלפי הופעות,יש הופעות מסויימות שאני מתרגש מאד אבל זה לא פוגע ביכולת שלי,
והיו הופעות שעליתי לבמה ללא שום התרגשות בכלל.
אצלי זה עובד ככה,
כמה דקות לפני העליה לבמה רועדות לי הבייצים!
אבל ברגע שאני שם רגל על הבמה והכל מתחיל זה נמוג לחלוטין ואני הופך נמר לשועלים _________________ פייסבוק Evish
היום בערב אני מופיע עם פוליקר בקיסריה. חלק מהנגנים בהרכב כבר חוו את קיסריה - לי זו פעם ראשונה
הופעתי במקומות גדולים בעבר, גם בחו"ל אבל הפעם זו הרגשה אחרת.
אין לי פחד במה בדרך כלל אבל מודה שיש התרגשות גדולה !
בכל מקרה, עשיתי לא מעט חזרות עם הנגנים אבל דאגתי גם לשבת עם עצמי באולפן שעות נוספות.
מה שאני עושה כדי להתמודד עם מצבי לחץ:
1. קודם כל חזרות, חזרות ועוד פעם חזרות. לשלוט בחומר פרפקט.
2. לדמיין את הסיטואציה המלחיצה ולחשוב איך אתה מתמודד איתה (במידת האפשר רצוי אפילו לבקר במקום ההופעה יום לפני כדי לחוש את האנרגיות במקום ואפילו שם למצוא איזה פינה ולדמיין את עצמך מופיע מול הקהל).
3. לדאוג לישון טוב לילה לפני ( ואם אפשר אז להשאיר את האקשן לרגעים שלאחרי ההופעה ולהישאר ילדים טובים בלילה שלפני )
4. טיפ חשוב (שגיליתי רק לאחרונה) ושמשפיע על התפקוד שלי בלייב - עדיף להימנע ממאכלים בשריים בשעות שלפני ההופעה ! _________________ יויה-מיוזיק | הלחנה לויז'ואל ובמה | הפקה מוזיקלית לאמנים | מיקסים | www.yoyamusic.com
פעם הייתי ממש נהיה חולה לפני הופעות. לא הייתי יכול לאכול כל היום והייתי מגיע לבמה חיוור ובמצב של חצי עילפון. אבל זה היה מזמן. היום כמעט לפני כל הופעה יש התרגשות מסויימת אבל זה בשליטה. בירה עוזרת לי להירגע אבל הדבר הכי טוב שמרגיע וגם עוזר לי לשיר הרבה יותר טוב, זה נשימות עמוקות אל תחתית הבטן במשך דקה או שתיים. _________________ www.shibolim.co.il
היו הופעות שרעדתי כמו איזה עלה נידף, והיו הופעות שכל מה שהעסיק אותי זה לאיפה אני הולך אח"כ לאכול, או להעביר דאחקות עם התאורן דרך אוזניות אינטרקום שלבשתי.
אחת ההופעות שהכי התרגשתי, למרבה הפלא, זה היה כשליוויתי את הבת שלי בהופעה גדולה בתיכון שלה. מעניין שאחרי כל האומנים המוכרים שהופעתי איתם, מההופעה הזו הכי נהניתי
(ולא, הקהל לא חשב אחרת....)
אצלי גם יש בעייה אחרת: בלאק-אווטים. קורה לפעמים. פתאום אני לא זוכר איך מתחיל שיר, או מה האקורד הבא.
אז מה עושים? סומכים על זה שבמרווח סינקופה קטנה אני אזכר, ואז אכנס באיחור "אופנתי", כאילו...מזתומרת...זה התפקיד ))
הפאניקה עוזרת למוח לחשוב מהר, והגרוב הטבעי בגוף עוזר לעשות מהאיחור הזה משהו מדליק.
תשאלו את אילן וירצברג פה כמה פעמים עשיתי את זה. הוא יעיד ))
אין מה לעשות. מתרגשים, כי זה מצב מלחיץ לעלות אל מול הרבה אנשים ולעשות משהו עדין שדורש דיוק.
אנחנו בני אדם בסך הכל. _________________ Hammond B3 ('59) + Leslie 122, Wurlitzer 200A, Nord Stage 3 Compact, TE OP-1, Arturia Minibrute
אני אוהב את ההתרגשות הזו ובדרך כלל אני חושב שהיא עושה לי טוב, אלא אם כן אני יודע שיש בקהל פסנתרנים טובים ממני... _________________ בחיפוש מתמיד אחר זמר / שותף ליצירה.
יפה
העניין הוא שתמיד יהיו פסנתרנים טובים יותר ממך, והסיכוי שיהיה אחד כזה בקהל הוא לא מועט.
אז מה? אתה רוצה להכניס אלמנט של תחרות לעניין? בשביל מה זה טוב?
שנים הייתי מוטרד מזה שיש פסנתרנים טובים יותר ממני, עד שהבנתי שגם הם לא מסוגלים לעשות את הטעויות שאני עושה, מה שהופך אותי למאד מיוחד
רד מזה. אתה רוצה תחרויות? אז אתה לא בתחום הנכון. _________________ Hammond B3 ('59) + Leslie 122, Wurlitzer 200A, Nord Stage 3 Compact, TE OP-1, Arturia Minibrute