בחידות הבאות שאפרסם כאן באקט נסתכל מעט על סולמות (מערביים בעיקר), ונתהה מאין באו חלק מהמוסכמות עליהן מושתתים העקרונות התיאורטיים שלנו.
השבוע נתחיל בחידה "פשוטה" כדי להיכנס לכושר. רובכם ודאי שמתם לב שהמרווחים בין הסריגים (FRETS בלעז) בצוואר הגיטרה אינם שווים, אלא הולכים ומתקצרים ככל שמטפסים לאורך המיתר:
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
מבחינת הנגן מדובר בחוסר נוחות בולטת, מפני שבסריגים הגבוהים כבר אין מקום לשים את האצבעות בנוחות.
החידה השבועית היא: מדוע המרווחים בין הסריגים הולכים ומתקצרים ככל שמטפסים בצוואר הגיטרה?
יש יותר רמזים מנסיונות פתרון, כך שנראה לי שרוב האנשים יודעים את התשובה ...
טוב, אמרתי שזו רק לחימום. ובכל זאת ניתן עוד יום-יומיים לאלה שעוד לא חשבו על זה לנסות את כוחם. _________________ שיעורי פסנתר שלי ברשת (יוטיוב):
http://www.youtube.com/user/MangoldProject
התשובה לשאלה שבכותרת די ארוכה ומתישה ולכן יש לתת אותה בחלקים (סולמות, תוים, כיוונים מושווים וכו'). בחלק הראשון בחרתי להכניס את הקוראים להלך המחשבה על ידי התבוננות באחד האספקטים של התשובה הסופית. בחלקים הבאים נבנה לאט לאט את כל אוצר המושגים הנחוץ. _________________ שיעורי פסנתר שלי ברשת (יוטיוב):
http://www.youtube.com/user/MangoldProject
הראשונה היא פסיכואקוסטית: נסתכל בתוים על הפסנתר. לכל תו של תדר. העניין הוא, שגם אם נשמע לנו שאנחנו עולים בצעדים קצובים וקבועים עם כל תו, התדר עולה בצורה מעריכית. ציירתי ציור קטן שאמור להמחיש את זה:
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
השנתות מתחת לחץ מציינות תדר (בהרץ) וכל שנתה מציינת עלייה ב-100 הרץ. האם הן מזכירות לכם משהו? כמו, נאמר, סריגים בגיטרה? ... כן, זה לא מקרי, אבל אנחנו עדיין לא מסוגלים לבצע את הקישור. הציור לעיל מרמז על עובדה מאד מעניינת: תפיסת התדר שלנו היא לוגריתמית. זה אומר שבכל פעם שהתדר מכפיל את עצמו אנחנו עולים באוקטבה אחת. הכפלת התדר פי 4 פירושה 2 אוקטבות וכן הלאה. למשל, E2 (המיתר הפתוח הנמוך ביותר בגיטרה) רוטט בכ-80 הרץ. מכאן:
80 הרץ: E2
פי 2: 160 הרץ: E3
פי 4: 320 הרץ: E4
פי 8: 640 הרץ: E5
פי 16: 1280 הרץ: E6
וכו'. האוזן שלנו מתרגמת חזקות לחיבור. (שכן 4 = 2 בחזקת 2, 8 = 2 בחזקת 3, 16 = 2 בחזקת 4 וכו').
האבחנה השנייה היא פיסיקלית: התדר בו מיתר רוטט עולה ככל שהמיתר קצר יותר. יתרה מכך, אורך המיתר מתכונתי-הפוך לתדר שאנחנו שומעים:
כלומר, כל קיצוץ של אורך המיתר בחצי פירושו הכפלת התדר שאנחנו שומעים.
מה זה אומר?
בוני הכלים המוזיקליים של פעם "תפסו את הטריק" - אם כי במשך זמן רב התפיסה הייתה אינטואטיבית בלבד - והבינו שעל מנת לחלק את האוקטבה ל-12 תוים במרווחים שווים, כאשר פירוש המילה "שווים" היא "שווים מבחינת האוזן שלנו" (ולא התדר!), עליהם לרווח את התוים לפי חזקות. חלוקה שווה לפי מרחק פשוט לא תפעל:
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
כך, למשל, ברור שאי אפשר לרווח את הסריגים באופן שווה, משום שהמרחק בין אוקטבה לאוקטבה מתקצר, ולכן כדי לדחוף 12 תוים עלינו להתחיל לדחוס את הסריגים יותר ויותר.
מדוע המרחקים נבחרו כפי שהם בדיוק - על כך בחידה אחרת. בינתיים שתהיה שנה טובה ומבורכת לכל חברי אקט. _________________ שיעורי פסנתר שלי ברשת (יוטיוב):
http://www.youtube.com/user/MangoldProject