S.Supporter
הצטרף: 30 ינו' 03
הודעות: 3033
פורסם: ראשון 20 נוב',05 23:24
דווקא התדרים ה-"מזיקים" ביותר לשמיעה הינם התדרים הגבוהים.
כך שאם היית אומרת שאת מנגנת על פיקולו למשל (שיכול להגיע עד 112dBspl ובתדרים גבוהים), הייתה יותר סיבה לדאגה.
לדעתי יש לך יותר מה לדאוג מהמתופף והגיטריסט שיושבים לידך מאשר מהבס שלך.
עם זאת, כדאי להצטייד באטמי אוזניים בזמן חזרות (יש כאלה שאינם שמנמיכים את כל הספקטרום בצורה אחידה - חפשי בפורום).
כמובן שכל עוצמה מופרזת בכל תדר הינה מזיקה לבריאות, אך אם תתני יותר מידע לגבי ה-"מאמרים המפחידים" שקראת, אולי נוכל להבין מאיפה מגיע החשש לגבי הבס עצמו.
הצטרף: 30 אוג' 05
הודעות: 90
מיקום: טבעון
פורסם: ראשון 20 נוב',05 23:33
9 דקות לקח לך.. ואוו...
בפורם בריאות, בנושא סאונד ובעיות רפואיות, ההודעות האחרונות והמאמר בסוף.
S.Supporter
הצטרף: 19 מאי 01
הודעות: 2814
פורסם: שני 21 נוב',05 09:16
יש מחקרים, (ואז יש מחקרים שמוכיחים בדיוק את ההפך) ויש הגיון בריא - אני יכול להציע רק את האחרון.
אני יוצא מנקודת הנחה שאנרגיה חזקה פוגעת באורגניזם החל מדרגה קריטית כלשהי.
אני יודע שהאוזן היא סתגלנית - לדוגמא, בהתקפה של רעש חזק היא "מתגוננת", ו"מנמיכה" את הרגישות לעוצמה, במיוחד בתחום התדרים המתקיף. ה"אפקט" נמשך זמן מה גם אחרי שנפסקה ההתקפה.
בגלל תלות פיסיקלית של אנרגיה-תדר, ובגלל הוראות של מרכז הליכוד, האנרגיה הנישאת ע"י התדירויות הנמוכות היא גבוהה יותר מזו המועברת ע"י התדירויות הגבוהות - במערכת 4WAY לדוגמא, מגברי הבס הם החזקים ביותר.
כשהייתי ברמן למדתי שבסים חזקים לאורך זמן , מגבירים את תחושת הצמא - לא מחקר יפני, רק נסיון אישי. ל"עדיפות בסים על מיד" בברים יש יתרונות נוספים שלא אפרט כאן, אבל אני ממליץ. תופעה מוכרת בברים היא מערכת "צועקת":
זה מעגל קסמים, שבו הברמן (השולט על המערכת) חשוף למוזיקה שעות מספר, ושמיעתו מסתגלת. בתגובה, ומכיון שהברמן גם רוצה "להחיות את האוירה" בתחילת המשמרת, הוא מגביר, ובאופן לא מודע הוא מעדיף תוצאה עם גוון "מיד", הממסכת את העובדה שאין הרבה קהל ש"מדבר". קהל נוסף נכנס, והדיבורים "מתחרים" במוזיקה. בתגובה מגביר הברמן עוד יותר. היושבים קרוב לרמקולים בתגובה מגבירים את קולם, השולחן הסמוך מגיב אליהם בהגברה משלו,והעצמה המוגברת סובבת בבר עד שחוזרת לברמן שבתגובה מגביר עוד יותר, והדבר מחולל הגברת עוצמה נוספת בשולחנות.
כשאני נכנס לבר בשעה 12 או 1:00, אני כבר נתקל במסה של עשרות שולחנות בהם מנסים עשרות גברים להסביר לבת זוגם בצעקות של חוקר שב"כ ותנועות ידיים של שוטר תנועה, למה איתו יהיה לה לילה שאף פעם לא היה לה, אבל הגברת רק מהנהנת בחוסר ביטחון, כי היא מבחינתה קולטת רק איומי S&M הכוללים גם את הצעקות בשולחן הסמוך שם מנסה נשוי להבטיח לקטינה שמחר הוא מתגרש, וכ-ו-ל-ם יושבים שעתיים על כוס מיץ אשכוליות.
במצב כזה, כשידידי הרבים בעלי הברים או המסעדות מבקשים ממני "אתה סאונדמן, תעזור לי עם הסאונד" - אני מכוון את המערכת לתגובה בסית ועמומה יותר. מיד מתפנה תחום הדיבור, ומתחוללת תגובת שרשרת הפוכה: היושבים מנמיכים את קולם, הבסים מעבירים אנרגיה וקצב, תחושת האינטימיות עולה, וה"הי-טק" בחולצת האקרילן עם שלושה עטים בכיס מחליט שעכשיו הגיע הזמן המתאים "להמר על כל הקופה", ולהשקיע את 35 השקלים שהקציב מראש בטקילה סנרייז לזוגתו.
השיפור מתבטא מיד במכירות, וכך בא לעולם ה-ZOOOT SHOT, מידת משקה חדשה בעולם האלכוהול, המוגשת לי מאז באותו מקום לתקופת מבצע של כמה שבועות, עד שברמן חדש "שמבין בסאונד" מכוון מחדש את המערכת.
בחדר חזרות כשהעוצמה חורגת מהסביר, מתקיימת אותה תופעה בדיוק, רק עם קפה וגושי אבנית בכוסות פלסטיק במקום אלכוהול. בדומה, הטעות הוא בד"כ אנושית.
לכן, כשאני המפיק בחדר, אני פועל מהר לפני שהאוזניים מתרגלות. בשלב ראשון אני משתיק את כל הערוצים במערכת ההגברה, פרט לשירה וקלידים (כן, כולל קיק), אחרי שהרמתי את כפתורי העצמה בקלידים ל90%, כדי למנוע מהקלידן "תיקונים אמנותיים". (חטיאר כמוני לא מלמדים כבר מאיזה עץ עושים חליל).
אני מעביר כל מגבר קרוב לכל נגן בהתאמה, אם יש צורך אני מציב את המגבר לצידו ואף מולו - והנגן ביזמתו מנמיך מיד מ-11 ל-0.2 בכפתור העצמה. כשהמגבר עומד לפני הנגן, הנגן בהכרח חשוף לתדרי המיד ולכן הוא נזהר בהם, דבר המפנה מיד מקום לשירה, והזמר/ת שהפסיק לצעוק עקב כך, כבר לא נשמע כמו יפני גונח בשרותים. קרבת המגבר לנגן יוצרת באלאנס של "אני קצת יותר" לכל נגן, בדומה לבאלאנס אזניות - הגורם לנוחות בנגינה.
אם שני נגנים מתלוננים על עוצמת נגן שלישי לדוגמא, בעוד המתופף מתלונן על חוסר באותו כלי, אני מעביר את הנגן והמגבר יחד קרוב יותר לתופים ורחוק מהצמד.
כך, במיקום במגברים והנגנים, יש לי מעין "מיקסר" וירטואלי המאפשר שליטה על הבאלנס והעצמה הכללית.
אני מסביר למתופף שהמצילות לא אשמות בכלום, והגיצים שעפים מהן כשהוא מכה בהן כל "ONE" עם פטישו של ת'ור עלולים לגרום לשרפה. אם יש צורך אני מקליט אותו לבד ומשמיע לו שהוא נשמע בעצם כמו תזמורת מכבי אש. במקרים קיצוניים דוחפים למתופף פיצה לפה, ותולים מולו תמונות המתארות בצבעים עליזים מתופף מאושר המנגן חלש.
אני מסביר לנגנים את התאוריה, ומעודד אותם להעיר אחד לשני על עוצמה חזקה יחסית לאחרים. נגן המנגן חזק מדי, מוצמד פיזית למגבר, במקרים קיצוניים ניתן גם לקשור. לאט-לאט עולה הביטחון, אחד אחד נשלפים אטמי האזניים (מה הרעיון? לשם מה כולם באטמים ומנגנים בדיסטורשן? הווליום סתם חזק ללא מטרה - פשוט תנמיכו) המערכת פועלת עם יותר HEADROOM ולכן נשמעת הרבה יותר טוב, העצמה לא חלשה כלל אך האזניים לא נסתמות, והזמר לא יוצא צרוד.
והבס? הבס מתפשט ממילא כל החדר, והתדירוית הגבוהות שלו מודגשות רק לבסיסט/ית הקרובים למגבר, ולכן הוא לא "מחפש את עצמו" בתוך הסאונד הכללי, ואין את ההרגשה של "בס מכל החורים", עודף אנרגיה מתיש הנשמע יותר כמו מזגן מוגבר.
במידה ויש תהודה בתדר מסוים (רזוננס) - הדבר נובע ממידות החדר. במקרה כזה אני מזיז את המגבר בחדר עד לביטול פאזה בתדר הבעייתי, המתרחש כשהמרחק בין המגבר לקיר הקרוב מתאים לרבע אורך הגל בדיוק.
את לא צריכה להתחיל לחשב אורכי גל, רק נגני לבד בחדר ו"טיילי" עם המגבר עד שתמצאי מקום בו ההפרעה יורדת למינימום.
Peace,
Zooot
Act Compatible
הצטרף: 31 אוק' 02
הודעות: 451
פורסם: שני 21 נוב',05 13:38
zםoot רק רציתי להגיד: נהדר. להדפיס למסגר ולתלות!
המגזין הישראלי לטכנולוגיות באודיו ומוסיקה
Musical Act Magazine
לילה טוב ותודה.
