שיר מתנגן לו בסופר עמוס... עבור אנשים מסוימים זו רק רקע מוזיקת רקע המצטרפת לחווית הקניה, משהו שקליפת המוח בקושי מעבדת כשהם מתמקדים במה שהם רוצים לקנות לארוחת ערב.

 

אבל אנשים אחרים יכולים למחוק את הסמארטפונים שלהם ולגלות במוזיקה הוטמע מידע, אולי סיסמת wifi או כתובת אתר, או התראה שיש מבצע על חיתולים במעבר 6.

 

תרחיש זה הוא החזון של סיימון טאנר ומנואל אייכלברגר, שני סטודנטים לתואר שלישי מהמכון הטכנולוגי הפדרלי בציריך שבשוויץ, אשר בילו חצי שנה ביצירת שיטה חדשה לשליחת נתונים ממקום למקום - הסתרתם במוזיקה באופן שאינו מורגש לאוזן האנושית.

 

"הרעיון הוא שאנו יכולים לשדר מידע ונתונים ללא כל הקמת ציוד וכו', רק באמצעות רמקולים קיימים, צאשר צליליהם מגיעים לכל פינה במקום."

הפצת נתונים אמצעות מוזיקה כבר קיימת קרוב ל-20 שנה, אך להעביר נתונים על גבי מוזיקה נשמעת זו חדשה עם כמה שאילתות בצידה לגבי היישום.

 

למעשה כל שיר שמורידים להשמעה מהאינטרנט הוא כבר מכיל נתונים מוטמעים, מטא-דאטה, המכילים את שם השיר, היוצר וכו' ואפילו 'חותמת מים' לשמירה על זכויות יוצרים. 
 

 

כאן מדובר במידע שאינו חבוי ופשוט צורף לשיר, וזה יכול להישמע למאזין הרגיל כמו חריקה (קרחץ'), ביב או כל רעש רגיל אחר. התוכנה לוקחת רק חלק קטן מהשיר (חמש פיסות מכל שניה), ומנחת אלו חלקים דומיננטיים יותר, ואליהם היא מוסיפה את המידע באזור הגבוה או הנמוך יותר מבחינת התדרים הנשמעים.

 

אפשרויות ליישומים לא חסרות; אזורים ציבוריים, חנויות, תחבורה, הפצת סיסמאות וואייפי ללקוחות ועוד, אך גם כאמצעי עזר בעת מעקב וריגול, בין האנשים המשתתפים במהלך באזור ספציפי.