מדענים במעבדת SLAC National Accelerator הצליחו ליצור את הסאונד החזק ביותר אי פעם מתחת למים - פיצוץ קורע אוזניים הגורם לסאונד של טיל להישמע כמו מוזיקת מעליות.

יכולת זו התאפשרה באמצעות סוללה של קרני לייזר שנורו במטחים קצרים של סילוני מים זעירים. לפי הדיווח, עוצמת הרעש הייתה בסביבות 270 דיבי.

מה אומר המספר הזה? ובכן, מכסחת דשא יוצרת רעש של כ-90 דיבי, הופעה של מטליקה מגיע אף ל-120 דיבי, וב-150 דיבי אין לך מספיק אצבעות בידיים כדי לאטום את האזניים.

הסאונד, או יותר נכון לחץ-הקול, נוצר כתוצאה של גלי הלם שנוצרו כאשר הלייזר פגע ואידה את סילון המים. גלים אלה פיזזו לתוך הסילון, ופיזרו שכפולים של עצמם לאורך המסלול, כאשר כל פלח נע בין לחץ קול גבוה לנמוך. המדענים העניקו לתופעה הזו את המונח "רכבת גל הלם".

האירוע נמשך עד שעוצמת הסאונד התת מימי הגיע לנקודת משבר, היכן שהמים הפכו לבועות מלאות אדים ולבסוף קרסו לתוך עצמן.

חתיכת מסע, היכן שחוקרים לא רק יצרו לחץ הקול מבקע גולגולת, אלא גם את הנקודה שבה הסאונד מגיע לשיאו האפשרי תחת המים. לא ניתן היה להגיע למעלה מערך זה, לפחות לא בתוך המים. באוויר, הסאונד הרבה יותר מוגבל.

המדיום דרכו עוברים גלי הקול מתחיל להתרסק כך שלא ניתן להגיע לעוצמה גבוהה יותר. התברר שמיים הם מדיום קשה יותר מהאוויר כדי להישאר במצבם תחת גלי לחץ. זו הסיבה מדוע טיל יכול להרעיש כפי שהוא באוויר, בעוד "רשרת ההלם" התת ימית יכולה לפוץ דלתות של צוללת, לדוגמה.

מבחינה מדעית תוצאות המחקר מצביעים על תופעה מולה יש להתכונן , אך היא עוזרת גם במחקרים ברמת האטום, היכן שניתן לרסק דגימות מיניאטוריות באמצעות סילוני מים. אם דגימות אלה יוכלו לקבל מיגון נכון ניתן להשתמש בתוצאות למטרות רפואיות.