כן, ככה מנוע התוכנה עובד וככה בנו את התוכנה.
כל החישובים מתבצעים ב-32 BF.
הקובץ שייבאת או הקלטת ייוצג ע"י 24 ביטים, אבל תחשוב על תהליך סיכום או עיבוד כלשהו, מן הסתם יש צורך בעוד ביטים לתהליך החישובי, ועל כן מנוע האודיו של התוכנה עובד ברזולוציה הנ"ל. _________________ http://www.myspace.com/kwebos
לא חייבים לדעת לעבוד נכון, התוכנה כבר תסדר הכל בשבילך, רק תוריד את המאסטר
אפילו האשה שיושבת כאן לידי, שהקשר בינה לתחום הזה הוא מקרי בהחלט שאלה את השאלה: אם קליפינג זה לא טוב, למה לתקן את זה ביציאה במקום למנוע את זה בכניסה? (פירוש שלי לשפה שלה).
בגדול, 32 פלואוטינג זה נחמד בתור מרווח ביטחון. אם עובדים נכון עם עוצמות מההקלטה ועד היציאה - זה הופך ללא רלוונטי.
ולמה שמנסים להגיד כבר 3 עמודים: דגימה טובה היא דגימה טובה. סאונד טוב זה סאונד טוב. מוזיקה טובה היא מוזיקה טובה. גם ב16 ביט וגם ב24 וגם ב32 ביט פלואוט. יש מוזיקה שהוקלטה ב 16 ביט שנשמעת מדהים, ומוזיקה שהוקלטה ב 24 ביט ונשמעת רע.
ביטים שמיטים חייב לציין שזה אחד הדיונים שצריכים להתחיל בהבהרה של כמה הגדרות ראשוניות יותר בהקשר של דגימה/הקלטה/נגינה דיגיטלית.
דיגיטלית = המרת אות אנלוגי לערכים דיסקרטיים/קבועים.
כל סאונד דיגיטלי בעצם מייוצג ע"י מספרים קבועים.
הקבועים משמעותו שכל דבר שנכנס למימד הדיגיטלי זוכה לערך סופי שמייצג אותו.
נניח (דוגמא גסה) - יש לנו 0.0234 והמערכת שלנו היא ברזולוציה של 2 ספרות אחרי הנקודה. 0.0211 ו0.0229 מבחינת העולם הדיגיטלי הם 0.02. שניהם בכניסה יומרו לאותו ערך.
(לחסוך סיבוך ועוד בלבולי מוח אנחנו לא נכנסים כאן ל- Dither ועוד אלמנטים שקיימים בעיבוד אותות שאני בעצמי לא ממש יודע להסביר).
אם נחשוב על מימדים של "סאונד" דיגיטלי יש לנו עומק דגימה (ביט) ותדר דגימה (סמפלרייט).
הגל קול הוא בעצם "סליל"/פונקציה דו-מימדית (בייצוג שלנו וכך נראה אותו במרבית תוכנות העריכה).
יש לו גובה (Y) ואורך/מיקום על מימד הזמן (X).
ביט מייצג את הגובה/"ווליום".
ניתן לחשוב על זה כ"מדפים" לגובה. כאשר אנחנו מכניסים את האות ל"מדף" הקרוב ביותר אליו. (0.0234 נניח ילך למדף 0.02).
לעומק דגימה יש משמעות זניחה מאוד בעוצמות גבוהות
24ביט או 16ביט הן עניין שולי ביותר במיוחד במוזיקה מודרנית ששואפת להגיע ל-0. = הכי חזק... המשמעות של הביטים הגבוהים יותר היא דווקא ב"תהום". באות החלש ביותר. במוזיקה קלאסית שם דינימיקה היא סופר משמעותית יש לעומק הדגימה חשיבות עליונה.
תדר דגימה / סמפלרייט - כמה פעמים בשניה אנחנו מצלמים את האות.
בדיוק כמו דוגמאות המצלמה שניתנו כאן... אנחנו רוצים שנרגיש כמה שפחות שיש "פיקסלים" = שהאות מורכב מחתיכות לא רציפות.
ככל שנצלם יותר בשניה את מצב האות נצליח לייצג אותו יותר נאמנה.
לדוגמא 44,100 צילומים לשניה יהיו פחות מדוייקים מאשר צילום של 96,000 מצבים של האות בשניה.
אח שלו! אני לא משוגע. דגימות ב- 24ביט נשמעות יותר טוב
יכול להיות... אבל אין קשר בין הדגימות לבין התדר.
האם יש לך את אותה דגימה להשוות?
אולי מדובר בדגימות שהוקלטו/יוצרו ע"י ציוד חדיש יותר.
ממירים מודרניים בלא מעט מקרים מציעים איכות גבוה יותר ממוצרים ישנים יותר.
וכן, לעבוד בתדר דגימה ועומק דגימה גבוהים יותר יעניק תוצאה מדוייקת יותר. מתמטיקה פשוטה - אם אני מחשב 0.025 * 0.03 לעומת 0.02 * 0.03 (בגלל דגימה נמוכה יותר) התוצאה הראשונה תהיה יותר מדוייקת.
אין זה אומר שמשהו אחד ישמע יותר טוב מהשני אלא שרמת הדיוק תהיה יותר טובה.
איזה עוד אלמנטים "משפרים" סאונד
אם נעזוב את הגורם האנושי שמגיע עם הגיל. (ובתור אדם שכתב פה בפורומים מגיל 16... וכותב כבר למעלה מיובל וכל הזמן לומד שיש עוד... )
עבודה עם ציוד איכותי יותר וחדר אקוסטי מעולה משפרת את יכולת הבקרה שלך, שעון של ציוד איכותי מציע דיוק טוב יותר לצליל שגם בא לידי ביטוי בלא מעט תוכנות גם בשלב ההורדה של המיקס, ועדיין בהרבה ז'אנרים הציוד החיצוני הוא גורם משפיע בהליך היצירה.
מצטער על הקטנוניות...
במספרים "קבועים" אני מניח ש- Rock_Artist מתכוון לסופיים. כלומר בעלי דיוק סופי.
כמו-כן, בפלצנותי הפדגוגית אני מבקש לציין שאות האודיו הוא פונקציה חד-מימדית (=פונקציה של מימד אחד, הוא הזמן), ולא דו-מימדית. הגרף המתאר אותו הוא דו מימדי
Rock_Artist :
לדוגמא 44,100 צילומים לשניה יהיו פחות מדוייקים מאשר צילום של 96,000 מצבים של האות בשניה.
לא תמיד, תלוי מה מצלמים. אם בתמונה אין שינויים מהירים, צילום ביותר מצבים בשניה יהיה יתיר.
מה קובע שקצב הצילום מהיר מספיק ביחס לקצב השינויים בתמונה? משפט הדגימה של נייקויסט.
אני יודע שזה אולי קטנוני, אבל ככה נוצרים מיתוסי אינטרנט לפיהם גל הקול תמיד נראה כמו "מדרגות". בשונה מתמונה על מסך מחשב שהוא עצמו ש?ריג בדיד, אות אודיו עובר סוג של "החלקה" כחלק מתהליך ההמרה לאנאלוג. טיב ההחלקה תלוי בטיב הממיר DAC. כפועל יוצא, (בממירים טובים) הנקודות אינן סתם מחוברות ביניהן במדרגות, אלא בעקומות. אם מלכתחילה עמדנו בתנאי נייקויסט, אז לא פספנו, תיאורטית, ניואנסים בין הנקודות.
מה קורה באופן מעשי? מכיוון שהגדלת קצב הדגימה מגדילה את פירוט ייצוג הצליל, מעשית אנו כן יכולים להרוויח מכך כי אנו מקבלים "טווח בטחון" הנדסי שמאפשר לנו להרחיק את קצה גבול היכולת של הממיר מרכיבי תדר שמיעים.
אין על מה להתנצל - כבר אמרתי לך שחבל שאתה לא בא לעיתים יותר קרובות.
ציטוט:
אות אודיו עובר סוג של "החלקה" כחלק מתהליך ההמרה לאנאלוג
ההמרה לאנאלוג היא התחנה האחרונה של הסיגנל הדיגיטלי.
בשלבים שלפני כן (עריכה, עיבוד, מיקסוס עם סיגנלים אחרים), שנעשים כולם בממלכת המספרים,
"פירוט היתר" מאפשר ייצוג מדוייק ונאמן יותר של התוצאה הרצויה. _________________ Blend Studios | אולפני בלנד | הפורטל שלי | המאמרים שלי | פייסבוק
so much is there to be discovered.