המפיק המוסיקלי בעת החדשה

מאת: בני סגל - מכללת bpm
עם השנים תהליך ההפקה המוסיקלית הולך ותופס מקום חשוב ביצירה של שיר או אלבום. מבט זריז לאחור, לזמנים בהם יצירת שיר הייתה כרוכה במעורבותם של לא מעט אנשי מקצוע, מלמד אותנו שישנם די הרבה חסרונות בצורת עבודה כזו. ליוצר דאז לא הייתה ברירה אלא לפנות לחברת תקליטים כדי להוציא אלבום. הוא נדרש להתפשר ולבצע וויתורים מוסיקליים כדי להתאים את סגנונו המוסיקלי לדרישותיהם של חברות התקליטים, שלרוב היו מושפעות מטרנדים חולפים ושיקולים שיווקיים ומיתוגיים. ליוצר לא הייתה חלופה אחרת, היות ועלויות ההפקה היו גבוהות מדי למוסיקאי עם מימון עצמי. התלות באולפנים גדולים ועתירי טכנולוגיה יקרה, העלתה את עלויות ההפקה ולא אפשרה ליוצרים לממן את אלבומם מכספם האישי. מימון עצמי נותן ליוצר יתרון ברור בכל מה שקשור לזכויות יוצרים וזכויות על המוצר הסופי (המאסטר).

בהתקשרות חוזית עם חברת תקליטים ישנה הסכמה בין הצדדים על כך שהמאסטר נשאר בבעלות חברת התקליטים ולזאת יש רשות למכור, להפיץ ולשנות את השיר ללא הסכמת היוצר. התקשרויות כגון אלה יחד עם החיסרון הברור של פגיעה ברעיון המוסיקלי שעומד מאחורי היצירה, הניעו לא מעט יוצרים למימון והפקה עצמית. הבעיה הגדולה בשנים אלו הייתה הנגישות לטכנולוגיה זמינה ושווה לכל כיס. אולפנים גדולים יכלו להרשות לעצמם להחזיק ציוד יקר ולגבות סכומים נכבדים עבור השימוש בו, ובכך נוצר מצב בו יוצרים ומפיקים עצמאיים הדירו רגליהם מאולפנים כגון אלה. עם התקדמות הטכנולוגיה הפך ציוד ההקלטה והעריכה לזמין יותר עבור מוסיקאים עצמאיים.

כניסתם לשוק של תוכנות הקלטה וציוד דיגיטלי הפכה את הנגישות לציוד לקלה יותר וזולה הרבה יותר. בהמשך לשינויים הטכנולוגיים ועם הרצון של מוסיקאים להפקה עצמית החלו לצוץ אולפני פרויקטים פרטיים שהוקמו בחדרי שינה של מוסיקאים, לופטים שהוסבו לאולפנים וחדרים קטנים שהכילו ציוד אולפני בסיסי ברוב המקרים. ציוד בסיסי זה אפשר למוסיקאי ולמפיק להגיע לתוצאות מרשימות ביותר, מפני שבשלב זה הטכנולוגיה הייתה מפותחת דיה כדי לתת מענה איכותי לצרכי ההפקה. ציוד האולפן הכיל ברוב המקרים מחשב לעבודת אודיו (DAW ), תוכנת הקלטה ועריכה (סיקוונסר דוגמת cubase ו-protools ), כרטיס קול, רמקולים, מיקרופונים וציוד חיצוני נלווה (מגברים, מכשירי אפקטים וכו'). העלויות של אולפנים אלו הגיעו לאלפי דולרים (ביחס לעלות של כמה מאות אלפים באולפנים מסחריים) והם אפשרו לאמן להקליט אלבום שלם בעלות מינימלית.

יתרון נוסף לאולפן מסוג זה היה זמינותו לעבודה בכל זמן נתון ללא הוצאות כספיות נוספות וללא לחצים של אולפן מסחרי בו כל שעת הקלטה מתומחרת - מה שגרם למוסיקאים רבים לאבד מהיצירתיות והקונספט הראשוני בזמן ההקלטה.הבעיה היחידה אותה היו צריכים לפתור המוסיקאים בתכנון ההפקה הייתה העסקתם של אנשי המקצוע השונים הקשורים בהפקה. אנשי המקצוע אותם העסיקו חברות התקליטים היו יקרים מאוד ולעיתים היה צורך להעסיק לא מעט אנשים בעלויות יחסית גבוהות. אנשי המקצוע ליוו את תהליך ההפקה ומילאו תפקידים של מפיק מוסיקלי ("מנהל העבודה" של ההפקה), מעבד מוסיקלי (לעיתים יותר מאחד), טכנאי הקלטה (לעיתים יותר מאיש צוות אחד), טכנאי מיקס וטכנאי מאסטרינג. אנשים אלה התלוו לנציגים של חברת התקליטים, האמרגן ואנשי תמיכה רבים להם הייתה יד בהפקה.

בנוסף למחירי ההפקה הגבוהים הייתה בעיה של איבוד הקונספט המוסיקלי לאחר שכל כך הרבה ידיים נגעו בשיר והשפיעו עליו.היות ומדובר וישנו צורך במגוון רחב של אנשי מקצוע, קמה הדרישה למפיק מוסיקלי שיאגד את שלל המקצועות האלו ויוכל לתת מענה בכל תחום ובכל שלב של ההפקה. ברוב המקרים מפיקים הגיעו מרקע מוסיקלי, עם מעט מאוד רקע טכני, דבר שהוביל לתוצאות בסיסיות ביותר בכל מה שקשור באיכות הסאונד של השיר.

בשנים האחרונות גברה המודעות והדרישה למפיקים מוסיקליים רב- תחומיים אשר יש ביכולתם ללוות את תהליך ההפקה מתחילתו ועד סופו, ואשר מרכזים אצלם הן ידע מוסיקלי והן ידע טכני. כיום, המפיק המוסיקלי הוא מנהל הפרוייקט (לרבות תקציבים ואדמיניסטרציה), מגבש הקונספט של השיר (רעיון,ז'אנר, קהל יעד וכו'), אחראי על בניית תפקידי הנגינה של השיר, מעבד מוסיקלי, מתזמר, טכנאי הקלטה, עורך, טכנאי המיקס וטכנאי המאסטרינג בסוף התהליך. בהרבה מקרים ממשיך המפיק לעסוק גם בנושאי הפצה ושיווק. תהליך ההפקה הינו תהליך המשלב יצירתיות, כישורים ניהוליים, יכולות טכניות, ידע נרחב בסאונד, ידע נרחב במוסיקה ועיבוד, וכמובן גם אינטליגנציה רגשית (עבודה עם מוסיקאים היא לעיתים עבודה לא פשוטה).

כיום ישנה דרישה הולכת וגוברת למפיקים בעלי השכלה פורמאלית בתחום. מפיקים אלו הם בעלי ידע נרחב בתהליך העיבוד, ההלחנה והיכרות מעמיקה עם רוב כלי הנגינה. כמו כן, הם בעלי ידע מקיף בסאונד הן ברמה התיאורטית והן ברמה המעשית. מפיק מוסיקלי עכשווי מסוגל לקחת טקסט ערום עם לחן בסיסי ולהקנות לשיר צורה סופית. המפיק אחראי על הקונספט, הרכב השיר, כלי הנגינה שינגנו בו, בניית תפקידי הנגינה ועיבוד לכלים השונים. כמו כן, הוא ידאג לצד האדמיניסטרטיבי של ההפקה קרי שכירתם של כלי הנגינה והנגנים, תקצוב הפרויקט, עמידה בתקציב ויעדי הזמן ותיאום חזרות והקלטות. לאחר שהסתיימה מלאכת העיבוד ניגש המפיק לתהליך ההקלטות באולפן שלו או באולפן חיצוני אותו ישכור. בתום ההקלטות תתחיל מלאכת העריכה והמיקס שבסופה יתחיל תהליך המאסטרינג.

לסיכום, המפיק המוסיקלי העכשווי צריך הרבה יותר ידע מאשר בימים עברו. הוא שולט ברוב תהליכי ההפקה ומגשר בין תהליכים מוסיקליים וטכניים. חשיבותו ביצירה היא מכרעת וכיום ניתן ליחס את "צבעה" של הפקה למפיק המוסיקלי. לא מעט מפיקים מוסיקליים אגדיים דוגמת ג'ורג' מרטין (ביטלס) ובריאן אינו (U2 ) השאירו את חותמם ביצירות מופת, קבעו חותמת סאונד משלהם ועיצבו דור שלם של מוסיקאים, אנשי סאונד, מעבדים ומפיקים.

הכותב הינו יועץ לימודים מוסמך במכללת bpm , המכללה לסאונד ומוסיקה מתקדמת. פרטים נוספים בנוגע למסלול ה-bsp ניתן למצוא בקישור מטה או בטלפון 1-700-500-881