NeuroPath- טכנולוגיה מהפכנית המחליפה רמקולים. הללוליה
הסוף לעידן הרמקולים מגיע בשידור ישיר למרכז השמיעה
מעשית, אנו תקועים מתחילת העידן עם התקן פרימיטיבי בעל נצילות שואפת לאפס. רמקולים; התקן פרימיטיבי שנועד להעמיס על החלל לחצי-קול, וכל זאת כדי שאלה יגיעו לאוזנינו ומשם למוח בעוצמה קטנה פי מיליונים.
נכון, היו חידושים לאורך הזמן, אך כולם הסתובבו סביב הזנב, כי עדיין היה מדובר באותו התקן חצי מכני שהיה צריך לעבוד קשה, להתמודד עם סביבה ואקוסטיקה וגם מרחק, וכל זאת כדי לשנע מה מסתיים בנאנו-גרם של מידע לעבר מרכז השמיעה במוח.
כשחושבים על זה כיום, למעשה התחום של רמקולים כמעט ולא השתנה במשך שנים, בעוד כל תחומי הסאונד עברו שינויים מהפכנים, דרמטיים ואפילו התכווצו לממדים זעירים.
פריצת דרך במעבדות NeuroStad החלה כמעט בטעות, כאשר החברה, המתמחה בתחומי מדעי המוח והולכה עצבית הגיעה לכך במסגרת מחקר אחר שנעשה בתחום שחזור חוויות אמת של חלומות.
פיטר ה. שילר שם לב שניתן להשתמש באותה טכנולוגיה אשר פותחה ללכידה ושחזור של חוויות המתחוללות במוח בלבד והמספקות את אותם ריגושים כמו בחיי יום-יום, כדי לתמסר מוסיקה, וסאונד בכלל, ישירות למאזין, וזאת ללא צורך בהתקן המפיק עוצמה מיותרת בחלל או כל אמצעי תיווך כלשהו.
מעשית, המוח זקוק לחלק יחסי, הקטן פי מיליון מזה הבוקע מרמקול, וזאת כדי ללכוד ולפענח גלי קול. עובדה היא באמצעות אוזניות ניתן להגיע לאותה חוויה של איכות ועוצמה אך בממדים של הפקת לחצי-קול מזעריים מאלה של רמקול.
הבעיה הייתה התיווך. אפרכסת האוזן, עור התוף, השבלול ושאר המוליכים המכניים הרגישים שבתוך האוזן, דורשים מטבעם יחסים שונים של עוצמות קול והיענות תדרים, וכאן גם המגבלה שלהם.
נוסיף על כך את אי ההתאמה או היכולת הפיזיולוגית של אחד ואחד באזורי השמיעה שלו, כדי להבין שיש כאלה ששומעים אחרת, חלקם מוגבלים עקב נכות, פגיעה או מגבלה מכנית אחרת, ומכאן שגם קולטים פחות תדרים מאחרים.
טכנולוגית תמסורת עצבית אינה חדשה, אך כעת מגיעה פריצת דרך המאפשרת ליצור תפישת קול במוח ללא צורך בהתקן חדל-נצילות או מקומם-אקוסטית, שלא לדבר על הנדלן שהוא תופס.
בונוס נוסף הוא שכעת כל אחד יוכל ממש לשמוע (יותר נכון לקלוט במוח) תחום תדרים נרחב ללא תלות איבר שמיעה ירוד או עקב בעיות גיל, כי התיווך בדרך למוח מיותר בעצם טכנולוגיה זו.
המערכת מסוגלת לשדר לכמות גדולה של אנשים בשלב זה, ואינה תלויה במרחב או בחלל האקוסטי כמובן. מבוססת על ממירים מחברת Burr-Brown המעולים, היא מאפשרת חיבור לכל התקן נגינה או מערכת מחשב בממשק דיגיטלי, ומתרגמת את קבצי האודיו המנוגנים לשידור נאנו-ניאורולוגי המגיע ישירות למרכז הפענוח במוח, ועוקפת את אברי השמיעה החיצוניים והפנימיים למחצה בראש. "כוונת המשורר" מעולם לא הייתה מדויקת כל כך...
בנוסף, ידוע כי במערכת השמעה מסורתית נדרשים לפחות 2 רמקולים ליצירת שדה שמיעה מרחבי המציג עומק ומיקום של מרכיבים בתוצר הסאונד.
יתרון גדול של המערכת הנירולוגית הוא שאין צורך בהשמעה כפולה, שכן תפישת המרחב והכיוון משודרת בצורה מפוענחת למחצה ישירות לאותו עצב המתרגם (NeuroPath) את שני האותות מהאוזניים לכדי אות אחד במוח, הכולל כבר הכל. שתי ציפורים במכה אחת!!
ניסויים חיים שבוצעו בשנה האחרונה מצביעים על מהפיכה של ממש. אמנם רואים כבר את קיצם של הרמקולים המסורבלים בקצה המנהרה, (ומדובר על דגמי שוק ניסיוניים כבר במהלך 2016), אך נצפו גם תופעות לוואי שהמדענים לא יכלו לקחת בחשבון והתגלו רק במהלך הבדיקות;
אחת מהן היא, כאשר בן אדם "שומע" ללא תמיכה ויזואלית או פיזית אליה הורגל, נוצרת מעין הפתעה שאליה יש להתרגל ואיתה יש להתמודד כאשר מעורבים גם גלי קול הממשיכים להגיע טבעית מהסביבה (mechanism of assembly and role in neurotransmitter signaling).
תופעה שנייה, המזכירה מה שקורה עם אוזניות (ראו "מדוע מתמכרים לאוזניות"), היא שכתוצאה מחוסר התיווך האקוסטי מופק אדרנלין מוגבר עקב תחושת חוסר השליטה כביכול (Putative Neurotransmitter Effect of Corticotropin-Releasing Factor: Effects of Adrenalectomy) וזו בעיה שעוד יש להתמודד איתה או שהאנושות תתרגל.
נכון לעכשיו שלש חברות ענק בתחום האודיו הביעו התעניינות לרכישת הפטנט. העתיד כנראה מבטיח גם כלכלית, אך נשמע לגמרי לא מעודד עבור יצרני הרמקולים והמגברים. בקרוב נדווח על הדגם הראשון שיצא לשוק למטרות בטא, ובינתיים החברה מגייסת עובדים.
