תפריט
שלום Anonymous ::: 2021, 13:37
Facebook
musical act magazine המגזין הישראלי לטכנולוגיות באודיו ומוסיקה Musical Act Magazine
טרנספוזיצייה וכלי נשיפה - כל התורה
שרשרת זו הוגדרה כמועילה (50) › תצורת הדפסה
לך לעמוד הקודם  1, 2, 3
 הגב לנושא
שימו לב: ההודעה האחרונה בשרשרת זו נכתבה לפני יותר משנה.
חשוב היטב לפני שיגור מענה לשרשרת זו
   ראשי » תיאוריה
esoptron
הצטרף: 28 ספט' 01
הודעות: 188
מיקום: צפון
הודעה פורסם: ראשון 24 נוב',02 17:18   
פפ...חתיכת הרצאה..#smile.....מעניינת אבל אין ספק..
ראשית...לגבי עובדות הסטוריות יבשות..#smile תרשה לי רק לתקן אולי משהו קטן שראיתי קודם..בלי להיות יותר מדי פלצן..באך דומני חי במאה ה 18 ( נולד בסוף המאה ה 17 ). אם אינני טועה, המאה ה 16, היא עדיין שיא הרנסנס ושסופה כבר שייך למלחינים מבשרי הבארוק ( כמו מונטוורדי הגאון....). במאה ה 16 היו עדיין רק צ'מבלי, קלאוויקורדי ובני דודיהם... האם אני צודק ? :???:

טוב..לא משנה...בכל מקרה, אני מסכים עם מרבית דבריך....שהם דוגמא ספציפית לויכוח פילוסופי רב תחומי ..#smile.....מה יהיה באמת כשמחשבי המחברת ( tablet ) יהיו סטנדרט, ושם נקרא את העיתון ואת הספרים ( אם בכלל יקראו לזה ספרים ? ) ...אנשים כמו ההורים שלי תמיד יגידו שבני האדם לא יוותרו על המגע ה "אנאלוגי" , על המישוש והתענוג שבלהכנס למיטה עם ספר, אבל הדור שיוולד אז...כאילו שזה יזיז לו. #biggrin
אם כי...בנושא המוסיקה אכן מדובר ב"דגרדציה" של האיכות והתוכן, ובספרים זה יותר נוחות
( לכאורה ) ו"קלות שימוש" ( גם מושג שקיבל עוות מסוים בימינו.."בא לתקן ונמצא מחריב"..).

אבל בעניין אחד שאמרת, אני לא הכי משוכנע. אני ממש לא בטוח שאת השורשים של המוסיקה הקלאסית, הכלית, האקוסטית שללא התערבות טכנולוגיות "דיגיטליות" מובהקות, רק מכאניות ( להוציא יצירות לסרט מגנטי למיניהן..ואמצעי הקלטה #smile ) - אי אפשר להנחיל לדורות הבאים. כן..זה הכל סיפור כמובן של חינוך ושווק, כי היום כבר שום דבר לא יבוא מעצמו עם השפע האדיר של מידע שבני האדם תועים בו..
הקונצרט של הפלהרמונית בג'ינס שהיה בפארק בזמנו, משך לא מעט צעירים. בחו"ל הדברים האלה הם להיט ( בטח אתה יודע יותר טוב ממני - אבל אני זוכר לפחות מלונדון ומפסטיבל האומנויות באדינבורו..) - וצעירים באים ושומעים, וזה מחלחל. ברור שתוכן תרבותי-אומנותי לא יכול לדבר לכולם, בטח לא למאסות ...אבל אני ממש לא משוכנע שכיום אפסה תקווה לשמר אותו, בקרב הצעירים.
אפילו דברים פעוטים, כמו המדור של חנוך רון בידיעות של סופ"ש ( שנקרא גם בגלל התנסחויותיו החדות.. #thumbsup ) רואה אור בעיתון בתפוצה גדולה. ויש סכוי, שאנשים יקראו שם מדי פעם, ואולי ימשכו לראות על מה מדובר.
אם תהיה תפוצה לרעיונות ולבטוי התרבותי האנין של אותה מסגרת אומנותית ( מוסיקה, ספרות וכ וכו ) - זה יחלחל. במדינתנו האנטי תרבותית קשה לקוות לכזה דבר ( פה יש תפוצה לטרגדיות ולשכול. זה הסיפור של המקום הזה #sad ) , אבל אני דווקא חושב שבמקומות אחרים ובאומות אחרות, זה מרכיב אימננטי ( פרינס צ'ארלס והנאום בג'ובילי קונצרט...#smile )

אז זה אולי לא קשור ישירות לנושא שהעלת, שהוא מה המשמעות של שת"פ טכנ'-מוסיקה.כי זה נושא באמת בלי סוף..( מזכיר לי תספר "הומו פאבר" קצת..)....טכנולוגיה וחברה וכו' . דומני שאתה דיברת יותר על המושג "מוסיקאי" שהלך וקיבל צורות חדשות בימינו...גם בהקשר למודל איש האשכולות הרנסאנסי סטייל דה-וינצ'י , שנעלם עם התפתחות המדעים והמחקר ( למרות שהוא עדיין דרוש במקומות מסויימים, נראה לי בעמדות ניהול שבהם צריך נסיון וידע במספר תחומים ).

טוב..סטיתי מהנושא ולא אמרתי כלום בעצם . #mad

הקיצור - פופולריות ואנינות לא תמיד הולכים ביחד. אנפורצ'ונייטלי ..#smile
עדי זילברברג
הצטרף: 01 דצמ' 02
הודעות: 702
באך מושווה וחצוצרות בארוק
הודעה פורסם: שישי 06 דצמ',02 01:31   
כמדומני חצוצרני הבארוק היו אלופים ביותר כך שהיו מסוגלים לנגן גבהים של אוברטונים שהיום צריכים חצוצרות מיוחדות כדי להסתדר עם הפיצ' הרצוי. הייתי מזכיר שלפני המצאת הכפתורים בכלי המתכת היו מייצרים אותם בכמה אורכים קודם כל כדי שיהיה ניתן לנגן יצירות במגוון סולמות.
ואגב הפססנתר המושווה - במה תרם באך לעניין?- הספר שלו נקרא המקלדת המכווננת היטב. לא המשווה. מדוע יש שם סט בדו # ולא ברה במול? - כמובן - כדי להמנע מהפרזה בסימני התק כפולים, אבל לא רק אני חושד. ומכל מקום, נאמר לי פעם שהכיוון המושווה תפס רק הרבה לאחריו.
yoramilan
S.Supporter
הצטרף: 28 אוק' 01
הודעות: 4654
מיקום: country side
הודעה פורסם: שישי 06 דצמ',02 10:11   
אז ככה:
ימי חייו של באך: 1685-1750 שנייה לא יותר.
אם רשמתי משהו אחר זה שגיאה שכנראה נובעת מזה שכל אחד מהנושאים שכתבתי פה מהווים כמעט סמסטר אקדמאי ובתהליך הדחיסה שלהם לתוך רשימה של 600 מילה מתערבבים אצלי כל מיני תאריכים.
בכל מקרה, הצלפות עדינות ביישבן היו תמיד עונש חביב עלי.

לגבי הערכות עתידניות...
הממממ
לא יודע לנבא...
אני יודע מה אני רואה מסביבי וזה נראה חצי רע...
אם זה ימשיך באותו כיוון זה יהיה רע שלם.
לגבי מידת השליטה שהיו לדורות קדומים בנושאים שונים (כמו אינטונציות או אפילו קריאת תווים) אני מניח שאין בנינו ויכוח.

לגבי הכיוונון המשוה:
ראה את הרשימה בפורום תאוריה : אוברטונים לשבת ולחג של RAM
עדי זילברברג
הצטרף: 01 דצמ' 02
הודעות: 702
עוד משהו בקשר לקריאת התווים
הודעה פורסם: שישי 06 דצמ',02 10:24   
מאחר שבאותה תקופה היצירות היו כתובות בשפע של מפתחות, בעיקר דו למינהם, הרי שהנגן היה פחות נעול לגבי מיקומו של תו בחמשה מה שאולי דווקא הקל על יכולתו לטרנספז
yoramilan
S.Supporter
הצטרף: 28 אוק' 01
הודעות: 4654
מיקום: country side
הודעה פורסם: שישי 06 דצמ',02 14:05   
בשאלה מה בא לפני מה:
הביצה או התרנגלות מקובל לענות שזה לא חשוב.

במקרה שלנו אני חושב שהסדר הוא הפוך.
עקרונית, אף אחד לא ראה בריבוי מפתחות או בכמה טרנספוזיציות משהו בעייתי וכך הם התרבו.

אנו יודעים שעד לסוף המאה ה-18, למרות המצאת הדפוס, נושא העתקת ושימור התווים היווה בעייה טורדנית והרבה מאד מכלי הנוטאציה שלנו נובעים משיקולי חיסכון. (מי שיודע איך פועל מכבש דפוס ומה זה גלופת דפוס יכול להבין מה המשמעות של דיאז או קוי עזר בהקשר זה).

כאמור, אם להקל על מישהו זה על מעתיק התווים ולא על הזמר או החצוצרן.
התפיסה הייתה שהתווים צריכים להיות כתובים ככל שניתן באזור החמשה ומה שמשתנה מכלי לכלי זה ה-גריד (המפתח או הטרנספוזיצייה).
 הגב לנושא
שימו לב: ההודעה האחרונה בשרשרת זו נכתבה לפני יותר משנה.
חשוב היטב לפני שיגור מענה לשרשרת זו
   ראשי » תיאוריה

לך לעמוד הקודם  1, 2, 3
עמוד 3 מתוך 3

עשוי לעניין אותך :
:: תקנון