אקט מוסיקלי Audio and Music Technology
מוזיקאים בצבא...
    מתוך הפורום הסלון
צנובר
פורסם: ראשון 28 אפר',02 22:18
שלום לכולכם ,
רציתי לשתף אותכם בדבר שמטריד אותי כבר יותר מדי זמן...
אני בן 19 ושלא כמו הרבה אנשים שעוסקים במוזיקה שהכרתי אני לא נמצא בלהקה צבאית , אין לי מעמד של מוזיקאי מצטיין ואין לי פרופיל 21 על סעיף נפשי.

ולא שאני שיש לי איזושהיא מוטיבציה לשרת בצבא , אני פשוט הייתי תמים ונפלתי קורבן לרמאויות של מערך הגיוס של צה"ל כך שכבר חמישה חודשים אני בשירות , מתגלגל ממקום למקום , אם זאת שהות ארוכה בבקו"ם , אחריה טירונות בחיל שיריון , קורס בחיל קשר והיום אני נמצא בתחילת שירותי כאלחוטן בחטיבת שיריון שזה די חרא של ג'וב והוא לא מאפשר לי לעסוק במוזיקה בשום צורה וחוסם אותי מכל הבחינות.
האם אתם חושבים שכדי להמשיך לנגן חייבים לצאת מהצבא או לפחות לרמות ולהוריד את הפרופיל והאם המצב במדינה היום משנה את דעתכם או האם הייתם נוהגים אחרת בגלל המצב אילו הייתם בסיטואציה כזאת היום?

shahar
פורסם: ראשון 28 אפר',02 23:03
אהלן צנובר.
השאלה שלך קורעת אותי לשניים ואני חושב שכל מוסיקאי ישראלי שהוא גם בנאדם, מרגיש כך.
אני הייתי בדיוק במצב שלך לפני מספר שנים ושירתתי שלוש שנים. הנתק מהמוסיקה בכלל לא עשה לי טוב...אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה, הייתי נאבק בכל כוחי כדי לנסות לשלב את הדברים וזה מה שאני מציע לך.

בהצלחה.


Rock_Artist
פורסם: שני 29 אפר',02 00:46
השאלה שלך כמו שאמרו הטרידה ומטרידה רבים (כפי שנכתב).

אם אתה מעוניין לקחת את השאלות האלה לכיוונים נוספים או יש לך תהיות לגבי טוב/רע של כל כיוון (או אתה מעוניין לדעת איזה גופים עוסקים במוזיקאים ומה הם מחפשים ואיך אפשר לעבור פנה אלי באישי).

הדיעה שאני מביעה היא אישית ותהיה ממנה הרבה סלידה אבל אם יפה ירקוני עדיין חיה נקווה שגם אני אשרוד.

ישראל היום נמצאת במצב די מתוסבך באשמתה או שלא באשמתה.

אתה צריך לשאול את עצמך כיצד אני יכול לתרום, האם אני במצבי הנוכחי תורם ומהו הערך של השירות שלי, מהם הקווים האדומים שלי, מהו המוסר שלי? ומה עם כל אלה שנלחמים או חברים שלי שגם הם "טוחנים" (וכפי שהצבא מוכיח טחינה היא דבר מאוד יחסי).

הצבא ברוב המקרים (ואם תיגש לקב"ן / קפ"ס תקבל את הזווית הזו) רואה את הדברים כך - "תשמע אתה בצבא עכשיו אז נכון אתה תסבול אבל זה _רק_ 3 שנים, אחרי זה תוכל להמשיך" זו גם תשובה שקצינים רבים יענו והיא מאוד נכונה אבל פתרון? זה מאוד תלוי באדם ובערכים שלו, הצורך שלו במוזיקה ובעצם זו דילמה.

אם אתה נמצא במצב כזה את רשאי ללכת לקב"ן/קפ"ס ולנסות למצוא תפקיד או לקבל "הקלות" שיעזרו לך להמשיך לעסוק במוזיקה אבל זה תלוי מקרה ודמויות פועלות.

עד כמה השירות שווה את זה?
יש הרבה אנשים שמבצעים מטלות די חסרות ערך בשירותם הצבאי (אני לא אפרט) ובעיני, יופי הם 3 שנים "עשו צבא" אבל בעצם הם בזבזו את כספי המדינה סתם.

אם הכיוון הוא 3 שנים להיות פקיד אני לא ממש מאמין שיש תרומה למדינה (זו דעתי לפחות ואני בטוח שלא מעט יחלקו עליה), אם הכיוון הוא 3 שנים "להגן" בשטח על המדינה יש לשירות הרבה יותר משמעות מה גם שלומדים הרבה על עצמך.
מצד שני לא כל אחד יכול להיות "לוחם" אבל יש הרבה "אבטלה סמויה" ותפקידים מביכים בצבא שמבזבזים יותר כסף לעומת אם היו נעשים בOUTSOURCING.

כבר היום מספר מטבחים בצבא ולא מעט רשתות תקשורת צה"ליות (ולא אני לא מדבר על בזק וכן אני מדבר על רשתות שמידע מסווג עובר בהן) מתוחזקות ע"י חברות חיצוניות.





הטיפ האמיתי שאני יכול לתת לך הוא,
לא משנה לאיזה כיוון אתה הולך - היה שלם עם החלטתך.
צנובר
פורסם: שני 29 אפר',02 00:50
אני שמח מאוד שאנשים מתייחסים לנושא הזה ברצינות #thumbsup
שחר:
איפה שירתת בצבא? האם במבט לאחור אתה חושב שזה פגע ביחס שלך למוזיקה היום? האם אתה היום עוסק במוזיקה כמקצוע?

לגבי מה שאמרת אני מנסה לעשות כמיטב יכולתי אבל זה לא קל בהתחשב בכך שאני אדם אחד מול מערכת גדולה ואכזרית שלא מוכנה להקשיב לך ובמקום זה מעדיפה להוליך אותך שולל ולשקר לך... כשלב ראשון לפחות אני לא לוחם כמו שרצו לעשות ממני , אבל השאלה שלי שמופנית לכולם היא: האם מתוך נסיונכם אין דרך אחרת חוץ מלעשות בעיות/ לעשות הצגות לרופא/ לקב"ן?
fish
פורסם: שני 29 אפר',02 00:53
אהלן...
אני מאד שמח שמישהו העלה את הנושא הזה. אני בן 18 ואני עומד להתגייס ב29 ליולי. עשיתי בחינות ללהקה צבאית ועברתי את כל השלבים במבחני סאונד ובקלידים.
בנוסף לכך אני גם נבחנתי בתור מתופף וזמר - בהם לא עברתי. יש לצהל שיטה מטומטמת כזאת להחליט מי נכנס לחייל ומי לא. הם מדרגים את כל האנשים שעוברים את המבחנים לפי פרופיל וכשמישהו יוצא הם מכניסים אחד חדש. בדירוג הזה גם מכללים את הרמה שלך ועוד פרטים כמו איזה כלים אתה מנגן חוץ מהכלי שהתקבלת בו.
(פה גם נכנס הקטע של הפרוטקציות בדרך כלל נכנסים לחיל רק אנשים עם פרוטקציות).
מה אני עושה עם פרופיל 97? האם בכל זאת יש דרך לעסוק במוזיקה בצבא... או שנגזר עלי להתנתק ממוזיקה למשך 3 שנים.
כמו רובכם רוב חיי הם מוזיקה ואני בהחלט רואה את עצמי מתעסק בזה בעתיד.
מה עושים?!!
VooDoo
פורסם: שני 29 אפר',02 00:58
אני חושב שעלייך לעשות מה שאתה מרגיש.
ומה שאתה מרגיש בלבד.
זו היא אחת מהסיטואציות שבהן קשה לתת או לקבל עצה...
אם אתה אוהב את המסגרת הצבאית וטוב לך תשאר..אם אתה סובל ומרגיש כאילו אתה נמצא בכלוב תלך...
היום כבר לא קשה לצאת מהצבא..

אני רק יכול להוסיף את הדוגמא שלי
שבמהלך הצבא די נפרדתי מהמוסיקה(למרות שמוסיקה תמיד היתה חלק ממני)בגלל הרבה סיבות..
כשאני חושב על זה היום..אני חושב שזאת אחת התקופות הכי טובות שהיו לי בחיי ..כי בזכותה הגעתי לבשלות בהרבה תחומים.ובמיוחד בתחום המוסיקה !
הבנתי שהמוסיקה היתה כל כך חסרה לי במהלך השלוש שנים האלו..שכאשר הפכתי לאזרח,מרוב געגועים למוסיקה
היצירה שלי האדירה !

אז כדי לך לחשוב טוב טוב על צעדייך
במיוחד גם עם אתה חושב על עתיד בארץ
כי בנינו..המוסיקאים שבאמת מצליחים פה..מעטים ביותר..במידה הכי מועטה בעולם המתורבת..ככה שיכול להיות שהיום אתה אוהב את המוסיקה וחושב להשקיע ולבזבז מאה אלף שקל על אולפן..עוד עשר שנים
אולי תבין שאין טעם לפרוט על מיתרים בארצנו
ואז הניסיון שהצבא מעניק לך בהרבה תחומים..יחסר לך.

צנובר
פורסם: שני 29 אפר',02 01:09
לגבי התפקידים שלא נחוצים בצה"ל יש הרבה כאלה...
ואני לא בטוח שאני לא שייך לאחד מאלה...
אני אמנם ממלא תפקיד שהוא די נחוץ אבל יש בתפקיד הזה הרבה זמן לבטלה..
הבעיה הגדולה היא שהבטלה הזאת נעשית בבסיס ולא בנגינה בבית...
אגב , אני אלחוטן בשיריון למי שזה מעניין אותו.
הבעיה היא שהרבה אנשים חוששים לשחק אותה משוגעים ולצאת מהצבא כי בכל זאת גם מוזיקאים לפחות בתחילת דרכם צריכים להתפרנס ממשהו ולרוב זה לא מוזיקה וההשלכות של פטור משירות על סעיף נפשי די מגבילות אותך מבחינת מציאת מקום עבודה ועוד כל מיני דברים באזרחות
חוץ מזה שההליך עצמו של שיחות אצל קב"ן זה לא איזה חוויה מהנה... זה מחזיק אותך במתח ויוצר אצלך לחצים מאוד קשים.

הייתי שמח לשמוע את דעתם של האבות הרוחניים של הפורום הזה כמו ראובן והשאר... מה אתם חושבים על כל העניין הזה?
ron2000
פורסם: שני 29 אפר',02 01:33
אני חושב שאתם מגזימים קצת עם הניתוק של 3 שנים בגלל צבא. עד כמה שידוע לי יש זמן פנוי גם בצבא, אולי לא מספיק אבל יש. מה לעשות שהחיים לא תמיד מסתדרים לנו בדיוק כמו שאנחנו רוצים. גם כשתהיה אזרח אני מאמין (והלוואי שאני טועה), לא תתפרנס ממוזיקה בלבד ותצטרך לעבוד וללמוד גם דברים אחרים - וגם אז הלימודים והעבודה יגזלו לך זמן שבו יכולת לשבת ולנגן (לדוגמא), וכשיהיו לך ילדים (בעזרת השם) גם אז יהיה לך פחות זמן להתעסק עם מוזיקה (האם תשקול לזרוק את הילדים לפח?).

העצה שלי צנובר היא תמשיך לשרת ונצל כל זמן פנוי שלך למוזיקה שאתה אוהב - תאמין לי לפעמים במעט זמן איכותי אפשר לעשות וללמוד הרבה.

קשה לי לתת לך עצות ספציפיות כי לא ממש הגדרת את מה שאתה עושה כמוסיקאי. אבל אם אתה מנגן בכלי נגינה - קח אותו איתך לצבא (אני מקווה שזה לא פסנתר כנף או צ'לו) ונצל את הזמן לנגינה... אל תשכח שמשינה התחילה את דרכה כששני חיילים (יובל ושלומי) ששירתו בבסיס תותחנים (חור לא נורמלי בדרום) - נפגשו וניגנו בבסיס.

גם אני שירתתי כאלחוטן בחט' שיריון וקניתי גיטרה יד שנייה וניגנתי כמעט כל ערב...

אני מאמין שאתה משרת בבסיס גדול - תוכל למצוא חיילים שאוהבים מוסיקה - ואולי לארגן לשבת בערב ביחד ופשוט לנגן, לא קיבלו אותך ללהקה צבאית? תקים הרכב צבאי לבד ותופיע בכל מיני אירועים (לא חסרים כאלה בצבא).

ולסיום אין לך מה לדאוג - אם המוזיקה זורמת לך בדם שום דבר לא יעצור את זה ובטח לא צבא של 3 שנים (עוד כמה שנים אתה תסתכל לאחור ותבין שזו היתה תקופה קצרה מאד).

5. איחלתי לחייל בהצלחה. #thumbsup

Places
פורסם: שני 29 אפר',02 01:44
שירתתי בצבא בתפקיד שלא איפשר לי לראות בית יותר מדי (ראיתי בית פחות משיריונר :smile: ) , ועדיין הצלחתי לשמור על "כשירות" מוזיקלית , מה גם שהייתי חוזר הביתה מלא ברעיונות..
בנוסף בתקופת הצבא שיחררתי שישה קטעים, ובניתי אולפנון קטן (כולל קניית מודולים), על המודולים הייתי לומד בתוך אוהל 2 בשק"ש בשטח (עם פנס כמובן) מהחוברות הוראות שלהם, פעם גם קיבלתי שבת על זה.
ועוד: אחרי 8 חודשים, בשיא המסלול, באמצע קורס לוט"ר, קיבלתי הזמנה להופיע ביוון (הייתי אז בקטע של הטראנס :smile: ), וקיבלתי אישור מיוחד לטוס לסוף שבוע להופעה ולחזור לארץ, ואפילו לחזור ביום שני לצבא! (איזה לארג'ים! :smile: )

נכון שההתקדמות שלי מבחינת הלמידה הייתה יכולה להיות מהירה יותר בלי הצבא, אבל הצבא כלכך שיבח ובנה אותי (לא רק בצד המוזיקלי) שלשנייה אני לא מתחרט.
כל מה שבא לך, אם תרצה, אתה תוכל לעשות (גם ללמוד ולהשתפר במוזיקה תוך כדי הצבא).

אבל כאמור - החלטה שלך.

_________________
RS
Maorsa
פורסם: שני 29 אפר',02 01:56
מראש אני רוצה להתנצל אם ההודעה שלי תלחץ לאנשים על מקומות כואבים ...

אני משרת בלהקה צבאית מתחילת השירות שלי. בכל מקרה, מהניסיון שלי (כבר די ארוך בצבא) אני יכול להגיד לכם כמה דברים לגבי שירות בלהקה צבאית:
אם אתה רק זמר/נגן הלהקה לא תתרום לך הרבה. נהפוכו! המעבדים הצבאיים הם אנשים שמשליטים סדר בצורה דיקטטורית. רק אם יש לך הרבה מזל ונפלת בלהקת נגנים הסתדרת. אחרת - נדפקת!
לגבי פרופיל. הבחינות קשות, ובד"כ מעבירים 14 בנים. מהם מראש בוחרים את אלו בעלי הפרופיל הגבוה בגלל שיודעים שהצבא לא יוותר עליהם ובתמורה לאי מאבק של חיל חינוך, הצבא יוותר על כמה זמרים/נגנים אחרים שמראש הם אלו שחיל חינוך רצה. אל תראו את הצבא כיחידה אחת, אלא ככמה חברות מתחרות בינהן (כל החילות).
מבחינת פרוטקציה: שטויות במיץ עגבניות!!!!
בלהקה שלי אנחנו עושים את הבחינות בעצמנו וכבר הספקנו לא לקבל כמה "בנים של..." ו"בנות של..."

הלהקה לי, תורמת בכך שעבודתי בלהקה בנוסף להיותי זמר, היא גם לעשות את העיבודים והפלייבקים של הלהקה שלי מה שנותן לי ניסיון בעבודות הפקה (בד"כ מילואימניקים הם אלו שעושים את העיבודים).
בנוסף, מה שיש לי מהצבא הוא זמן פנוי. והרבה! אין יותר ג'ובניק מלהקה צבאית, ואפשר לראות את זה בכמות ההודעות שכתבתי בפורום (יותר מדי זמן פנוי...)

בשורה התחתונה, השירות בלהקה צבאית יכול לתרום לך רק אם אתה תגרום לזה לתרום לעצמך מבחינה מוזיקלית. הכל תלוי ביוזמות שלך.
לא חייבים להיות בלהקה כדי לעסוק במוזיקה גם בצבא כי בכל יחידה יש את האירועים שלה שתמיד אפשר לקחת יוזמה בשיתוף עם מש"קיות החינוך ולהרים משהו קצת מוזיקלי.

לאלחוטן. אנחנו שתינו באותו החיל. חבל שלא בדקת כשהיית בבה"ד לגבי להקה חיילית (כמעט לכל חיל יש להקה יצוגית).

FISH! אם עברת את הבחינות, תוריד פרופיל מהר!!! ותרים טלפון למדור הפקות ותאמר להם על כך שהפרופיל שלך השתנה.

בהצלחה לכולם!

#thumbsup
ReuvenM
פורסם: שני 29 אפר',02 02:04
זה שאתה קרוע, זה סימן טוב. בוא נתחיל מזה.
זה שאתה מדבר מהבטן, זה סימן שאתה בן אדם.
ולא משנה הענין הצבאי כרגע. כנות יש בה כוח.
יש עובדה, אנחנו לא בדיוק בגן עדן למוסיקאים.
ואולי כן.
אני?! היית באמצע המוסיקה של החיים שלי (הרבה הרבה שנים לפני, שיהיה ברור), בשיא, ואיך שעבר יום בבקו"ם עפתי ישר לגולני, שם ב'שרגא' (מחזור מאי) נאלצתי ללכת מכות כל ערב עם אדירי העולם התחתון של חיפה, וזאת כדי לשרוד את ההתעללויות שלהם בכל המחלקה. טירונות-לוואי.
זה לא רק "להתנתק ממוסיקה", זה להתנתק מצלם אנוש. והיו שלא החזיקו מעמד.
אחר כך נפצעתי ועברתי חיל.
אני לא אשקר לך, המוסיקה התנתקה ממני והלאה!
אבל היום זה אחרת.
ראשית, קרא את מה שכתבו מעלי, לעניות דעתי כל הכותבים כאן הם אחים וירטואליים ששווים זהב.
הדברים אחרת היום. אז לא היו אפשרויות בכלל.
כתבו לך שזה אפשרי, ואני מסכים עם כל מילה שנאמרה, ומאוד עם האפשרות שתנצל את הזמן למיומנות מקצועית שרק תועיל בעתיד.
קח פרוייקט: בדוק מה עשו שלושה אנשים שנגמלו עם 21 - במוסיקה - במשך שלש שנים 'פנויות'. התקדמו או נתקעו במקום.
אני לא מיליטנט, ואני לא יכול להמליץ בעניני שחרור ואחריות מצפונית/לאומית. דעתי פחות או יותר כמו RON בכל הקשור להחלטות ("האם תזרוק את הילדים", תתכונן גם לזה! אתה רק בהתחלה).

אם תוכל, הצטייד במחשב נייד ובחיבור אינטרנט.
אנחנו כאן ואצלך במחשב אם או בלי הצבא.
tamir3
פורסם: שני 29 אפר',02 02:09
אני העברתי את הצבא כשריונר. .בזמן החופשי שלי הייתי לוקח את הלפטופים של הקצינים שלי , מתקין עליהם REBIRTH ומחבר אותם לרמקולים שבניתי מארגזי ברוס(ארגז צבאי מעץ) ומרמקולים של אוטו.
אני לא יודע איזה מוזיקה אתה עושה , אבל כמו שכבר אמרו פה אפשר לקחת גיטרה או גרובבוקס ולנגן שם.
אפילו שבהתחלה אין לך זמן בצבא , בתפקיד שלך בתור אלחוטן אני בטוח שיש לך מספיק זמן חופשי , מה גם באזנות בחמ"ל אתה יכול לעשות שטויות. ככה שלנגן
אפשר בצבא אז השאלה המתבקשת היא האם אתה רוצה לצאת
באמת כי אתה רוצה רק לנגן או שפשוט לא בזין שלך לשרת בצבא. אני לא מנסה להשמע פטריוט (אני בטוח שאם היו נותנים לי את האפשרות הזאת הייתי גם בורח מהצבא)
אבל חשוב שתדע שבמצב הנוכחי שנלחמים על קיום המדינה
אתה לא יכול להרשות לעצמך לא לשרת.
מה לעשות שנולדת פה ולא בקליפורניה ce la vie
MiniMoog1
פורסם: שני 29 אפר',02 03:22
הגיע הזמן שאני יגיב! אני חייל.
לפני שהתגייסתי ניסיתי להגיע לגל"צ ולא הצלחתי.
ניסיתי להגיע ללהקה צבאית ולא הצלחתי.
ואני יגיד לכם למה , לא בגלל שאני לא מספיק טוב ,
בגלל שבצו ראשון שלי אני המצאתי סיפורים כמו למשל שנכנסתי לדיכאון בגלל שהכלבה שלי מתה ובגלל שראיתי מאטריקס...ולמה אמרתי את זה אתם שואלים?
כי לא רציתי להגיע לקרבי.
הרבה הרבה לפני הצבא ידעתי שאני חייב להיות בבית ולהתעסק עם מוזיקה כי זה בערך כמו אויר לנשימה.
אוקיי אז עכשיו יש לי סעיף נפשי ואני בחרא תפקיד,
אני אפסנאי טכני בחיל האויר...שהעבודה הזאת היא בערך כמו סבלות רק על מדים ועם חצי משכורת של תאילנדי...אבל מה? אני חוזר כל יום בסביבות חמש,
אמנם כולי מאובק ושחור עם כאבי גב...אבל כשאני חוזר יש לי 6-7 שעות למוזיקה כל יום...וזה מה שמחזיק אותי בחיים בערך.
ניסיתי לשנות תפקיד,נלחמתי כמו שור לשנות תפקיד,
אבל המערכת הצבאית היא אחת המסגרות היותר אטומות שאני מכיר ואני גאה להגיד שהצבא דפק אותי
הפסד של הצבא...
בלי קשר או עם קשר לזה אני שוקל ברצינות לצאת מהצבא.
תקראו לי אגואיסט,תקראו לי משתמט,אמנם חברים הכי טובים שלי קורעים עכשיו את התחת בשטחים,רואים את הבית פעם ב-3 שבועות וחיים על לוף כל היום...שיהנו,בחירה שלהם.
אני לא מוכן לוותר על החלום שלי,הזמן שלי,החופש שלי למדינה הזאת...במיוחד לא במקצוע שלי!!!
הרי 3 שנים אפסנאי זה ב-2 מילים: בזבוז זמן!
אין לי מצפון,ויש לי חלומות ומוזיקה זה החיים שלי.
אז יש לי עדיין את הפחד הנורא הזה שאני ייצא לאזרחות ויקבל שוק תרבות,ולא יצליח בכלום...
רק אחרי שהתגייסתי הבנתי כמה הזמן יקר והמלאכה מרובה
והתחלתי להעריך דברים הרבה יותר...
הסיבה הכמעט יחידה שאני עדיין קם כל בוקר לצבא זה המצפון להורים שלי שכל-כך משכנעים אותי להישאר בצבא ולעשות 3 שנים...
אוקיי הצבא באמת משנה אותך ומחשל אותך ומבגר אותך
ומציב אותך בפני מצבים קשים שצריך להתמודד איתם
וזה רק עושה אותך בן-אדם יותר טוב (ופחות מפונק...)
אבל...את זה אני חושב שאוכל להשיג לבד,יחד עם המוטיבציה שיש לי לעסוק בתחום העניין שלי...





_________________
צנובר
פורסם: שני 29 אפר',02 06:11
זה אכן מרשים לראות איך אנשים נענו לכתוב את דעתם על הנושא...

אני עכשיו בעקרון רק מתחיל את השרות שלי בפועל אחרי שעשיתי חודשיים טירונות שיריון ועוד שלושה חודשים קורס בבה"ד 7 ויכול להיות שבאמת בשירות הסדיר יהיה לי מספיק זמן להתאמן , אני לא יודע אם האנשים שכתבו את זה כאן וכנראה גם התנסו בזה הם אנשים שיעדו את עצמם לעסוק במוסיקה או שהחיים יעדו אותם לעסוק במוזיקה... אבל בגיל 21 אחרי שאני אשתחרר מהצבא יהיה לי הרבה פחות זמן להתעסק במוזיקה בהנחה שאני לא הולך לחיות על חשבון ההורים שלי. עד הצבא יכולתי להקדיש את כל זמני בשביל לרוץ מחזרה לחזרה ומהרכב להרכב ויכולתי להשקיע את כל הכסף שלי בלקנות עוד ציוד שישמש אותי.
לעומת זאת אחרי הצבא אני אצתרך להשקיע את רוב זמני בעבודה זמנית שתחזיק אותי בתנאים מינימליים ולהשקיע את הכסף שלי בשכר דירה/ מס הכנסה וכו'.
דווקא בתקופה הזאת הייתי יכול לאט לאט לבסס את עצמי בצורה כזאת שעוד כמה שנים אני אוכל איכשהו להחזיק את עצמי מעיסוקים שונים במוזיקה.

מה שאני אומר זה שיכול להיות מאוד שיהיה לי מספיק זמן להשקיע במוזיקה אבל אני חושש שבסוף יצא שאני אגיע למצב שאני לא יכול לעסוק במוזיקה אחרי הצבא והכל סתם ילך לאיבוד
OrenS
פורסם: שני 29 אפר',02 06:19

אני העברתי את שלושת השנים שלי בחיל התותחנים. אמנם, בתקופת המסלול לא היה לי יותר מדי זמן למוזיקה, ומצד אחד, בכל פעם נדירה שהייתי מגיע הבייתה הייתי מתעצבן מחדש על הטכניקה שאוזלת לאט לאט מהאצבעות (אני פסנתרן), אבל מצד שני, המוזיקה היתה תמיד התרפיה שלי בצבא. גם בזמנים הכי קשים.
בכל מקום שהגעתי אליו, ניסיתי בכח לעשות מוזיקה, גם באמצעים הכי פרימיטיביים ומוזרים שיש. כששירתי במחסום בגדה, הבאתי איתי ווקמן, מחברת תווים ומשרוקית כיוון כרומטית (!!!). כשהיו לי שעות מנוחה (לא קרה הרבה, יש לציין...), ישבתי ורשמתי תווים של שירים ששמעתי בווקמן. אחרי שסיימתי קורס מש"קים, והגעתי לתפקיד קצת יותר נוח, הדבר הראשון שעשיתי באותו בסיס אימונים מחריד בדרום הארץ, היה להביא איתי אורגנית קסיו קטנה ומצ'וקמקת שהעלתה אבק בארון שלי. בלילות הארוכים שביליתי כסמל תורן, פגשתי מש"ק מודיעין, שיהפוך ברבות הימים לשותף המוזיקלי העיקרי שלי. את החודשים האחרונים של השירות, כמש"ק ותיק בלי יותר מדי עבודה, העברתי בחדר עם גיטרה קלאסית, מעביר שעורי נגינה למתלהב התורן שהחליט שהוא רוצה לנגן.
סיימתי את הצבא עם המון חוויות, אולפן ביתי קטן שנבנה במהלך החופשות הקצרות שהיו לי, שותף מוזיקלי מצוין, והרבה רצון להמשיך בכוון. כבר בחופשת השחרור מצאתי עבודה כעוזר טכנאי. בחצי שנה שעברה מאז מצאתי אנשים חדשים לנגן איתם, יצא לי להופיע ולערוך באולפן הביתי שלי דיסק באורך מלא.
בקיצור - הכל ענין של כח רצון, וכמה המוזיקה באמת חשובה לך. לאלחוטן, כידוע לך, יש הרבה זמן פנוי . אפילו אם הוא בבסיס. תנצל אותו כהלכה. באמת שאפשר.

אורן
Maorsa
פורסם: שני 29 אפר',02 21:44
ולHITPY....
לי יש "סעיף"....כמו שהגדרת את זה...

מה שמשפיע בסופו של דבר זה: מה אתה מוכן לעשות כדי להגיע לשם?
במקרה שלי, בבחינות שכולם עמדו במקום ושרו לסטנד מיקרופון, אני באתי עם שיר לועזי (אסור!) ולקחתי את המיקרופון ביד ורקדתי להם על כל הבמה (כולל קפיצה על שולחן הבוחנים). ממש לא מתאים לי אבל הראתי ביטחון לא רגיל אז התקבלתי.
ולא הייתה לי שום פרוטקציה....

אם מישהו עומד לגשת לבחינות הוא מוזמן לכתוב לי למייל או לתיבת הודעות באקט. אני תמיד מוכן לעזור...
esoptron
פורסם: שלישי 30 אפר',02 09:08
הרטרוספקטיבה על השירות שלי דומה לרוב מה שנאמר פה.

למרות ששרתי ביחידה SO CALLED מיוחדת, עם תנאים "טובים" וחברה ברמה, אני עדיין חושב שדי התנוונתי בצבא. אין ספק שמבחינת מוסיקה הנוון היה גדול מאוד בהבט הטכני, אבל כמו שוודו אמר, הדמיון עובד שעות נוספות. מי שאוהב מוסיקה מחפש תמיד איך להתעסק איתה, ומוצא איך למלא את זמנו ואת רעיונותיו. למזלי חבר בצוות שלי היה פריק גם הוא, כך שהיה עם מי לדבר ולדסקס רעיונות.
לימודים, אימונים ויצירה - ממש לא היה לזה זמן. עד היום יש לי דפים ששמרתי שבהם הייתי רושם רעיונות ואפילו קצת תווים, פשוט בגלל שהיו ערבים שהייתי מוצא את עצמי מת לשבת ולתת איזה סקיצה - ואין איך..

לגבי תרומה כללית של הצבא - זה נכון, אבל זה מאוד אישי. הצבא בעיקר מבגר ומפתח את יכולת קבלת ההחלטות וניתוח המצב ( בעיקר בשירות קרבי ). יש אנשים שבאים עם זה , ויש כאלה שלא יודעים מה לעשות עם עצמם...

לי בכל מקרה לא היה מה להמשיך, מפני שאני לא מסוגל לעבוד לפי הקודים הצבאיים שבד"כ מונעים עבודה במערכת יחסית פתוחה והרמונית, וממש היה לי קשה עם הדבר המעצבן הזה שנקרא דוגמא אישית :grrr:

את עניין התרומה נשאיר לכל אחד עם עצמו. מי שלא בוער בו הצורך להתנסות בשירות קרבי ( אני לא מדבר על "להרוג ערבים" או משהו כזה ) אני מדבר על החוויה הקרבית, לא יבין למה אחרים כל כך נהנים מזה, ולהפך.

יש אבל עוד בעיה, והיא המילואים. זה נראה כלום עכשיו, אבל למי שיש מילואים כל 4 חודשים למשך 3 שבועות זה די מפריע.

לסיכום - אני לא הייתי מחליף את השירות שלי בשירות אחר שבו הייתי מתפתח יותר מבחינה מוסיקלית, רק בגלל שהיה לי חשוב לנסות לעשות את הדברים האלה. אם זה לא חשוב ולא משמעותי, שווה לבדוק אפשרויות איך להסתדר.
יש כל כך הרבה חאפרים שמקמבנים את עצמם והם פשוט כלומניקים ( אם הם מספיק טובים , הם נהיים רס"רים#smile , אז לא נורא אם משהו שהוא מוסיקאי יעזור לעצמו.
123
פורסם: שלישי 30 אפר',02 13:12
אני שירתתי בהתחלה בגדוד במקום מעפן ונוראי אפילו האנשים שם היו על הפנים !
לאחר מכן התאשפזתי לחודשיים ויצאתי מהיחידה למקום הכי מגניב בצבא שנמצא ליד ירושלים כמובן שהשירות היה קל יותר! מצחיק יותר מהנה יותר אני זוכר שכול תורנות היתי מדליק את המערכת בפול וליום עם השקט של המדבר מתחבר יופי וכול מי שבחמל או בבסיס רוקדים על הדשא. חטיבה הכי קטנה אבל הכי ממזרתה !
אח כמה נהננו תאמין לי היה לי את המפקד הכי סבבה שבעולם אחד כזה שמגיע בבוקר ושותה איתנו קפה אחד כזה שמספר לך סיפורים על החברות שלו על הילדות חבל על הזמן רק הקצינים הם אלו שהיו קוץ בתחת ...אני מתגעגע!
והמוסיקה תמיד זרמה לה אני זוכר איך היתי יושב בשלישות עם חבר שלי והינו מנתחים את המוסיקה .
אל תחשוש מהשירות נסה להגיע למקום טוב יותר שנוח לך אתה תמיד תתרום אפה שהוא... ובקשר למוסיקה קנה גיטרה אפילו אם אתה לא יודע תלמד יעביר לך יופי אל תשכח שאתה בחיל הקשר יש להם מחשב תתקין תוכנות שב תתידד עם המפקד שלך ויהיה לך זמן חופשי .
יום אחד אתה תראה שהמוסיקה לא נעלמה לך אלה התבגרת וראיתה אותה בצורה אחרת! #biggrin
yohayblo
פורסם: רביעי 01 מאי,02 08:16
מנסיון, גם אם אתה בלהקה צבאית, אל תצפה שהיא תפתח אותך אמנותית.
הכל תלוי ביוזמות פרטיות שלך, ושוב, כאן הצבא יוצר בעיה - העובדה שלא ניתן להתחייב לשום דבר.
אז תהיה בלהקה צבאית, תנגן כמו שרצית, אפילו תהיה הרבה בבית, אבל כשתרצה לבצע חומרים שלך עם נגנים משלך וגיגים והופעות משלך תראה שיש לך בעיה להתחייב על ימים, שעות, חזרות, הופעות וכו'.
זאת בעיה לא קטנה שמקורה לא בלהקה הצבאית הנכספת אלא בצבא הגנה לישראל המחייב כשלעצמו (עד כמה שהוא בלתי מחייב בלהקות הצבאיות - ללא קשר אם אתה בלהקה פיקודית או במדור הפקותבידור).
אין מה לדבר, אחלה שירות - אבל הכל תלוי בך, בהיכרויות שתעשה, ברמת היוזמות הפרטיות שלך ובמוטיבציה שלך לעמוד מאחורי התחייבויות לא קשורות צבא.
בהצלחה !
astond
פורסם: רביעי 01 מאי,02 10:32
האמת היא שהת'רד הזה גרם לי ללא מעט מחשבות.
לפני כמה שנים שהייתי מלש"ב בכלל לא חשבתי על האפשרות ללכת ללהקה צבאית כנגן. בעיקר בגלל חוסר מודעות (כלומר ראיתי "הלהקה"...) אבל לא חשבתי שבאותו זמן יש מוסד כזה, להקות צבאיות. אולי גם לא ניסיתי בגלל חוסר ביטחון, ואז גם הייתי הרבה יותר אידיאליסט מהיום. אז רציתי לתרום, והרבה, והלכתי לנח"ל. ושירתתי כחובש והסתובבתי בכל מיני מקומות, חלקם קרביים וחלקם פחות, ולאיפה שיכולתי, הבאתי מגברון קטן לבאס וגיטרה באס משומשת שקניתי באיזה 400 ש"ח. וניגנתי. כמה שיכולתי. במקום מסויים גם פגשתי מתופף שהוא עד היום אחד מחבריי הטובים ומתופף ג'אז מעולה. ונהניתי מהשרות.
אבל כשראיתי את להקת הנח"ל מופיעה באחד הבסיסים, די אכלתי את הלב.
אחת מהסיטואציות שאני הכי אוהב להזכר בהן, הייתה בטירונות, שפתאום בין ריצה לתיזוז, התגנבו לאזניי הצלילים של האינטרו של "שיער". חשבתי שאני הוזה עד שהתקרבתי למקור הצליל וראיתי את החברה של להקת הנח"ל עושים בלאנס למופע שהיה יותר מאוחר בערב.
בתוך כל הג'יפה פתאום "שיער" ממש כמו בסרט...
לאחר שנים יצא לי לעבוד עם אותו בסיסט שהיה בלהקת הנח"ל ותמיד הודיתי לו על החוויה שהעניק לי, שלא בידיעתו.
טוב גלשתי בטירוף מהנושא אבל נוסטלגיה. אתם יודעים...
בקיצור למרות כל המאמצים מהצבא יצאתי לעולם החופשי ורק שם הרגשתי כמה זמן "שרפתי" מבחינה מוזיקלית ובזמן הזה, חברים שלא הלכו לצבא כבר גמרו רימון, וניגנו עם אומנים מוכרים ואני רק התחלתי ללמוד ולנסות להשתלב בשוק. ואלה שגמרו להקות צבאיות ישר נחטפו להפקות גדולות.
המציאות היא שאנו חיים במדינה מטורפת. בגיל 18 במקום לעשות מה שכל צעיר במקום מתוקן עושה, כלומר ללמוד, לטייל, ולהקים להקות רוק ולכבוש את העולם, אנחנו עולים על מדים ומנסים לכבוש "פיתה סורית"
בכנות, אם הייתי יודע בגיל 18 מה שאני יודע היום, לא הייתי הולך לצבא. ואם כן אז ללהקה צבאית, ואם לא אז לקריה, לצאת כל יום ב-4 הבייתה ולנגן.
מצטער אבל זה מה שאני חושב היום. בהקשר של חיי מוזיקאי.
ועוד לא דיברנו על הקשרים שיוצרים החברה שמנגנים בלהקות צבאיות.
קשרים זה דבר מאוד חשוב בתעשיית המוזיקה.
נגנים בלהקה צבאית יוצרים המון קשרי עבודה עם מפיקים ומוזיקאים אחרים במהלך השירות. קשרים שלא יסולאו בפז.
כמעט כל נגן שמשרת בלהקה צבאית, נחטף ישר עם השחרור להפקות הכי גדולות. להקה צבאית בישראל זה הקרש קפיצה הכי גדול שיכול להיות בשביל נגן.
Maorsa
פורסם: רביעי 01 מאי,02 13:44
נסחפת....
היום אנשים מלהקות צבאיות ממש לא נחטפים!
מהלהקה שלי השתחררו 4 אנשים בזמן השירות שלי.
כלום תותחים בוא נתחיל מזה!

אחת, מלווה של שרית חדד.
אחת עובדת במלון באילת בצוות בידור.
אחד עובד בבר זמרים שרים.
ואחד החליט שאין כסף במוזיקה אז הוא ויתר.

אני מכיר הרבה להקות אחרות. ככה המצב.
אם אתה רוצה למצוא מקום בטוח בצוות בידור באילת סבבה, לך ללהקה צבאית.
אם אתה רוקיסט שרק רוצה לעשות מוזיקה כמוני, אתה תסבול בלהקה!
אתם לא יודעים כמה פעמים עשיתי איזה עיבוד או הייתי באיזו הופעה ואמרתי לעצמי: "מה אני עושה פה?"

לגבי אנשים שאתה עובד איתם, לרוב הם נהנים מהיוקרה שהצבא נותן להם והם מעבידים אותך ולא עובדים איתך.
עבדתי עם חתן פרס נוצת הזהב שכל מה שהיה לו להגיד בחזרה זה: "תראו את הפרס...", "היום אני טס לחול במחלקה ראשונה על חשבון..." וכו' וכו'....
אולי פעם להקה צבאית באמת הייתה מקום ליצירת קשרים אבל מאה אחוז שזה לא קורה היום!

בכל מקרה, בכל מצב!
אני חושב שהצבא (כמה שזה קשה שלוש שנים...) תורם לאישיות האדם והמוזיקאי ואסור להשתחרר מלעשות את השלוש שנים האלו.
רק בגלל העובדה שזה להיות אנוכי ואגואיסט להשתחרר מהצבא בזמן שכל בני גילך נלחמים ונהרגים בקרבות.
לפחות תעשו את המינימום!

צופיפניק
פורסם: חמישי 02 מאי,02 02:29
הממ...
אני בן 17.5, מתגייס כנראה במרץ 2003.

האם כדאי לי ללכת ללהקה צבאית? (אם נניח שזה עדיין אפשרי בשבילי להיבחן לזה...)

האם כדאי להתגייס בכלל?

אני רוצה לשרת את המדינה, אך מצד שני אני רוצה להמשיך במוסיקה. מוסיקה זה החיים שלי, ואני מפחד שאשכח הכל במשך שלושת השנים האלו...

קראתי את כל האשכול הזה ואנשים כאן כל הזמן סותרים אחד את השני ואפילו את עצמם...
תנו תשובה החלטית - למישהו שעומד כעת בפני צומת דרכים חשובה בחייו. #ugh
1eyedbitch
פורסם: חמישי 02 מאי,02 03:58
באווירה פילוסופית קצת...
כל החיים שלך הם צמתי-דרכים אחת אחרי השניה, איך מישהו יכול להגיד לך מה לעשות עם החיים שלך?
אני רק אומר לך דבר אחד, אני הייתי בצומת שאתה נמצא בה לא מזמן ועשיתי את ההחלטה שלי, בלי קשר למה היתה ההחלטה או לעובדה שטוב לי או רע לי עכשיו בעקבותיה, אני עשיתי את ההחלטה בלב שלם וזה כל מה שחשוב, הרי חוויות אתה תאגור לא משנה מה תבחר, ואף פעם לא תדע "מה היה אם..." אז לפחות שתוכל להסתכל אחורה ולהגיד שהחלטת בלב שלם ואין מה לך להצטער (הרי כל בחירה היא גם וויתור, השאלה היא איך אתה מסתכל).

ו...

בהצלחה בכל דרך שתבחר
צנובר
פורסם: שישי 03 מאי,02 04:51
טוב , אני לא אשקר לך , גם אם תמשיך לקרוא את כל מה שכתבתי פה לא תדע בדיוק מה אתה הולך לעשות. מצד שני אני מקווה שזה יעזור לך לחשוב בעצמך.

בו אני אספר לך סיפור קצר -
לפני בערך תשעה חודשים היה בחור שמח וטוב לב בשם איל - עבדך הנאמן. איל התעסק בלנגן והרבה , בגל מקום שהיה אפשר. אבל מה? פתאום הוא הבין שהוא צריך להתגייס עוד כמה חודשים , ואז הוא הבין שהוא פספס את המועד של הבחינות ללהקות צבאיות ומוזיקאים מצטיינים והכי גרוע - הוא אפילו לא הוריד את הפרופיל שלו (97).
מה עשה?? איל התחיל להילחץ ולהתחיל לשאול כל מיני אנשים מה לעשות... אז אחד אמר לו שילך לקב"ן ויוריד את הפרופיל , אחד אמר לו שילך ללישכת גיוס ויסביר להם שהוא מוזיקאי ושקשה לו לוותר על המוזיקה לטובת הצבא , אחד אחר צעק עליו "למה אתה חושב שאחרים צריכים להיהרג בזמן שאתה תנגן? מה אתה יותר טוב מהם?" (התשובה היא שאני לא יותר טוב מהם , למען האמת זה בכלל לא קשור לטוב או פחות טוב, אבל נעזוב את זה).
בקיצור הוא המשיך ושאל עוד ועוד אנשים וכולם זיינו לו את השכל עד שהגיע יום הגיוס , ואחרי כמה ימים הוא מצא את עצמו בביסל"ש (בית הספר לשיריון) מתחיל לסגור שבועיים על בסיס קבוע ולתזז כל היום בחום של המדבר.

מה שאני מנסה להסביר לך זה שאתה יכול לקרוא את מה שכתוב פה אבל אל תנסה למצוא כאן או אצל אף אחד את התשובה לבעיה שלך.
להרבה אנשים יש את הבעיה הזאת אבל כל אחד מתמודד איתה בצורה אחרת ואני לא מאמין שהפתרון שלי או של אנשים אחרים בהכרח יתאים גם לך.
מה שחשוב זה לחשוב טוב טוב ובכנות מה היחס שלך למוזיקה ומה היחס שלך לצבא זאת אומרת אם אתה רוצה לעשות מוזיקה ובגלל זה אתה לא כל כך מתלהב מהצבא או שהתירוץ שלך לא להתלהב מהצבא הוא המוזיקה...

ובלי להתבלבל תאסוף לעצמך את כל הנתונים שאתה צריך עד שתגיע להחלטה ("וכדאי שתגיע אליה כמה שיותר מוקדם לפני הגיוס) שתהיה שלם איתה ומכאן נשאר לך רק לבצע(או לא לבצע , זה תלוי במה החלטת).

ולגבי הביצוע אני יכול לתת לך טיפ מנסיוני הקצר בצבא: אם תהיה נחמד ותראה שאתה מסתגל מהר אף אחד לא יבוא לקראתך , את הצבא באמת לא מעניין מי אתה ואיזה מוזיקה אתה אוהב , כשאתה מגיע ללשכת הגיוס אתה בסך הכל עוד מספר ברשימה. קח את זה בחשבון כשאתה מתחיל לפעול.


בהצלחה ואל תתן לאף אחד לזיין לך את השכל אתה רק תפסיק מזה (אני הפסדתי...)


VooDoo
פורסם: שישי 03 מאי,02 22:09
אני חושב שזה כייף וחיוני לעשות צבא
ומי שמתבכיין על זה יתבכיין על כל דבר בחיים
מי שמחפש תירוצים יכול למצוא אלף כאלה.

צבא זה חוויה. וחוויה שמבגרת אותך ומכינה אותך לחיים האזרחיים שבחוץ(הקשים)
די לבכי שלכם
בצבא יש פקודות וצריך לבצע אותם
אם לא מתאים לך
כנראה שגם במסגרת של עבודה לא תוכל לקבל הוראות מהבוס שלך
אז יש מצב שיהיה לך מאוד קשה להתסדר בחיים.
hitphy
פורסם: שלישי 28 מאי,02 04:19
הייתי רוצה להתיעץ עם כל מי שישמח לענות לפארדוקס הבא שאני מציג.
דובר פה המון על איך מוזיקאים משתלבים במסגרת הצבאית אם בכלל...אבל...חשוב לי לשאול על עתיד מוזיקאיםטכנאים בלי צבא במדינה...
בתור חייל סדיר שמתנדנד ומתחבט כל בוקר מחדש בשאלה המאוד רצינית - האם לצאת מהצבא (לא אכנס עכשיו לסיבות)
אני סקפטי לגבי המשך תחומי העניין שלי (סאונד,מוזיקה) במגמה להתפרנס מהם במדינת ישראל בתור אחד שבצדק או שלא בצדק מודבק עליו תוית של "לא עשה צבא"...ברור לי שממש ממש קשה להתפרנס בתחום הזה בארץ ישראל בלי קשר לעניין,אבל בכל זאת - האם הנתון שלא עשיתי צבא יסגור לי דלתות בתחום??
לא חסר מעסיקים שלא יקבלו אותי בגלל שאין לי תעודת שחרור,האם בתחום המדובר מתייחסים לנושא באופן שולי?
בוא נצא מנקודת הנחה שאני מוכשר ומקצוען,האם זה מה ש"ידפוק אותי"? ברור שכל אחד וההתייחסות האישית שלו לעניין,אבל תצחקו או תבכו זה שאלה שהתשובה שלה היא חלק גדול מההחלטה שלי האם לצאת או לא...
אנא,אל תערבו ציונות,מוסר או מצפון בשאלה,יש להתייחס לדילמה בתור ההשלכות של ההחלטה ולא מה זה אומר עליי כאזרח במדינת ישראל מותקפת הטרור...
אשמח לקבל חוות דעת מאנשי מקצוע בתחום ולא חסר פה גדולים וטובים כאלה,בתור בני-אדם שנמצאים בחברה הזאת ומכירים את השיקולים להעסיק בן-אדם כזה או אחר בתחום...דעתכם חשובה מאוד!
תודה רבה!
ויום טוב.

אני לא יכול להתאפק...
נ.ב - קצת תגובות על מה שכבר נאמר:



  • "בכל מקרה, בכל מצב!
    אני חושב שהצבא (כמה שזה קשה שלוש שנים...) תורם לאישיות האדם והמוזיקאי ואסור להשתחרר מלעשות את השלוש שנים האלו.
    רק בגלל העובדה שזה להיות אנוכי ואגואיסט להשתחרר מהצבא בזמן שכל בני גילך נלחמים ונהרגים בקרבות.
    לפחות תעשו את המינימום!"


    - מינימום זה דבר יחסי. המינימום שלך הוא המקסימום שלי.
    בשביל להצליח בחיים צריך בין היתר מידה של אגואיסטיות.
    ההבדל בין חבר שלי בשטחים לביני הוא שהוא מסוגל ואני לא,וברור לי שמגיע לו יותר,מהבחינה הזאת אני אפס,אין צורך בחשבונות.

  • "אני חושב שזה כייף וחיוני לעשות צבא
    ומי שמתבכיין על זה יתבכיין על כל דבר בחיים
    מי שמחפש תירוצים יכול למצוא אלף כאלה.

    צבא זה חוויה. וחוויה שמבגרת אותך ומכינה אותך לחיים האזרחיים שבחוץ(הקשים)
    די לבכי שלכם
    בצבא יש פקודות וצריך לבצע אותם
    אם לא מתאים לך
    כנראה שגם במסגרת של עבודה לא תוכל לקבל הוראות מהבוס שלך
    אז יש מצב שיהיה לך מאוד קשה להתסדר בחיים."


    - איך אתה יכול להשוות צבא לחיים הגדולים?
    צבא זאת המסגרת הכי נוקשה ללא טיפת חופש
    בצבא אומרים לי מה לעשות,מתי ואיפה להיות
    בצבא אני עובד בתפקיד שאיזה קצינת אכ"א קבעה לי כאילו היא אלוהים. מצטער אני לא מסוגל להתקיים במסגרת שמרתקת אותי לשבועיים בגלל שיער שארוך במילימטר מהרשום בחוק,לא הומני,לא נורמלי,לא תודה.
    אתה צודק,זאת באמת חוויה,אבל חוויות יש בכל מקום ועם הערכים שהצבא החדיר בי (והוא עשה עבודה מעולה בכל הקשור להחדרת ערכים) אני יוצא לאזרחות וחושב צעד אחד קדימה,מפיק לקחים שהצבא לימד אותי,אבל בשביל זה לא צריך לעשות 3 שנים,רק בשביל הפורמליות.
    ואני לא בכיין,נהפוכו,אני אמיץ,אני גיבור הדור.

  • " מי לא רוצה לטעום קצת שטח - הפסיד."

    -צודק ב-100%

  • "גם כשתהיה אזרח אני מאמין (והלוואי שאני טועה), לא תתפרנס ממוזיקה בלבד ותצטרך לעבוד וללמוד גם דברים אחרים - וגם אז הלימודים והעבודה יגזלו לך זמן שבו יכולת לשבת ולנגן (לדוגמא), וכשיהיו לך ילדים (בעזרת השם) גם אז יהיה לך פחות זמן להתעסק עם מוזיקה (האם תשקול לזרוק את הילדים לפח?)."

    -סבבה,למה לא להתחיל שלוש שנים מוקדם את החרא הזה?
    זהו רווח.






חיטפי.




_________________
אין לא יכול - יש לא רוצה
Rock_Artist
פורסם: שלישי 28 מאי,02 06:22
היכן תפגע?
- מוסדות מדינה יתקשה עליך לעבוד.
- לא תוכל לעבוד כמאבטח.
- מישרות הדורשות סיווג ביטחוני גם הם לא בהישגך כלכך.

מה כן?
- בתחום המדיה העניין בשירות הצבאי הוא יותר בתחום החדשות, בתחום המוזיקה והיצירה הטלוויזיונית לטובתנו או לרעתנו (דעתו האישית של כל אחד על הנושא :smile: ) יש אנשים שלא סיימו/שירתו בצה"ל או שירות לאומי.

אין כלכך עניין בעבר הצבאי, לעומת זאת שאלות כמו מאיפה באת, מה למדת, מה אתה יודע וכמובן איזה נסיון יש לך הן המרכזיות שנשאלות.

רק זכור... היום אתה יוצא לשוק שממש לא מקבל כוח עבודה חדש בזרועות פתוחות בלשון המעטה...

ברמה החוקית יציאה על פרופיל 21 היא בעצם פטור מטעמי בריאות. ברמה החוקית הצבא לא "מסגיר" את המידע הרפואי והסיבה שבגללה יצאת היא דיסקרטית ואישית (ואני מקווה שאלו שכן יוצאים על 21 משתמשים בה באמת מתום לב).

ותמיד יש ניגודים כך שאל תצפה שכל התעשיה כזאת פשוט למיטב ידיעתי הרוב כזה.
fish
פורסם: רביעי 29 מאי,02 00:02
היום נוספו לי לחיים עוד 6 חודשים!!!!
אחרי 4 מכתבים ללשכת גיוס, ובסוף פניה למפקד הלשכה, קיבלתי דחיה ל25 בנובמבר!
והבטחתי לעצמי שבשישה חודשים האלה אני מקמבן משהו עם הצבא! - אני לא אתן להם לקחת אותי!!! בשום אופן!

ולסיום, אסכם עם הסיפור של הלהקה שהייתה לי עד לקח אותה הצבא.
אחד התחיל עם 97, שמו אותו בעזה, (בתור שומר), ועשה כל כך הרבה בעיות שם, (שבר נשק, התחצפויות...) ועכשיו, הוא נהג בוס, נמצא כל יום בבית ונהנה מהחיים.
השלישי בלהקה (היא הייתה טריו), נמצא במשטרה צבאית. הוא ניסה ללכת עם הצבא לאט ויפה, אבל הם מחזירים לו כלום. הבטיחו לו הרבה הבטחות, אבל את הבית הוא לא רואה...
מסקנה אחת נובעת מהעניין, מה שלא הולך בכוח, הולך בעוד יותר כוח!

אז מה עם אני קצת מגזים? אסור לי?
Rock_Artist
פורסם: רביעי 29 מאי,02 06:31
תראה פרופיל נפשי לא אומר שאדם יותר דפוק, הוא אומר שהאדם לא בטוח התאים למסגרת הזאת.

אני מכיר אנשים עם שריטות הרבה יותר קלות שיצאו.
מצד שני הבחור שיצא מן הרכב ביום העצמאות וירה באחד מהאנשים ברכב העוקף סיים צבא (עובדה היה לו רשיון נשק). האם הוא יותר שפוי?...

הצבא מתייחס לכוח אדם בזלזול אבל...
הצבא לא נלחם נגד בקשות של אנשים...
מי שרוצה משהו פשוט צריך לעשות בלאגן או ללכת בדרך שהצבא רוצה מה לעשות...
yoramilan
פורסם: רביעי 29 מאי,02 07:01
מי היה מאמין שיכתבו 8 עמודים על הנושא הזה?

די התעלמתי מהשרשרת הזו עד עכשיו.
סיימתי את הסדיר לפני עשור וחצי (עם לא להחשיב את המילואים).

היום אני מילואימניק של מדור הפקות (אחד מאותם נודניקים שמאור דיבר עליהם קודם) וחוץ מזה טוחן כמו כולם חודש בשנה.

אני אגיד, שקראתי בפורום הזה כבר הרבה שרשראות.
השיטה הזו, שמאפשרת אנונימיות, בונה סרט על כל אחד שכותב פה.
אין מושג לרוב, מי האנשים שחברים יחד איתי בקהילה הזאת והרושם הוא על בסיס מקצועי.
מכל מקום:
השרשרת הזאת סיפקה לי, כך נדמה לי, את המאפיינים החשובים ביותר לגבי הצדדים החוץ מוסיקאלים של אלה שלקחו בה חלק.
היה מרתק לקרוא את הדעות פה על אחד הסממנים המוזרים והמרכזיים שייש בחברה הישראלית.
nickst
פורסם: רביעי 29 מאי,02 08:20
שלום לך ידידי המתלבט.

גם אני הייתי בצבא, וגם אני הרגשתי את תחושת החוסר מעש, חוסר יעילות ותסכול ממה שהצבא הציע לי, גם לי לא ממש היה בא לשבת במשרד עם תשע בנות עצבניות, לעדכן נתונים במחשב או לחילופין לשלוח פקסים או אפילו להכין קפה. הצבא שוחק מטבעו. אבל כמו בכל דבר בחיים(לדעתי) גם בצבא תאכל למצוא את המקום שלך. אני יכול לשתף אותך בעובדה שחצי שנה אחרי ששירתתי בצבא, בעזרת כושר דיבור וקצת מזל מצאתי את דרכי לשרת כסאונדמן של להקה פיקודית, ואני ממליץ לך לנסות בכיוון. הלהקות הפיקודיות הן פחותות ערך מלהקות חיל החינוך בבית הלהקות(פחות נגנים, יותר פלייבקים וזמרים) אבל זה יותר טוב מכלום. מה שעליך לעשות זה להשתמש קצת במרפקים ולברר באיזה פיקוד יש להקות שמנוהלות בצורה פנימית, ולדבר עם קציני הלהקות כדי לדעת אם יש מקום באחת הלהקות או שעומד להתפנות מקום. זה החלק הקל, החלק הקשה יותר הוא פסילת המקצוע הצבאי שלך, ואז תנסה לבדוק כמה מסובך לקבל הצבה ליחידה שמפעילה את הלהקה.

אני בטוח שעם הרבה רצון, ועם קצת מזל אפשר להגיע לתפקיד הזה בצבא.

מצד שני, כשאני חושב על השנה שהייתי בצבא(כן, גם לי נמאס בסוף ויצאתי על קב"ן) אין ספק שחוויתי שם חוויות שלא הייתי חווה וגם כנראה לא אחווה יותר. מפגש אם אנשים מכל הארץ, צעירים, וצעירים פחות. לילות בבסיס, פקידות משועממות ועוד...

בקיצור, תן לזמן לעשות את שלו(גם אם תלך לקב"ן, רוב הסיכויים שהוא לא ישחרר אותך מחר בבוקר)

בהצלחה...
-יהונתן.
MiniMoog1
פורסם: רביעי 29 מאי,02 08:31
תודה יהונתן,עזרת לי מאוד אבל יש לי מס' שאלות:

  • למה יצאת מהצבא כעבור שנה אם היית סאונדמן של להקה פיקודית? לא הסתדר?
  • חשוב לי לדעת איך אתה מסתדר כיום לאור העובדה שיצאת מהצבא,נתקלת במכשולים בעקבות ה"פטור"?
    (אשמח לקבל הודעה פרטית אם זה בעיה לענות כאן בפרהסיה)


וד"א -
הלוואי שהייתי יושב במשרד!

_________________
אין לא יכול - יש לא רוצה
fish
פורסם: רביעי 29 מאי,02 18:27
יורם - עכשיו שאני חושב על זה... - אוי ואווי -

ציירתי לעצמי דמות של אגואיסט, שלא איכפת לו מהמדינה. חחח
לא הייתי מסתמך על ההודעות שנכתבו במיוחד בטרייד הזה לגבי אופיים של האנשים...
נראה לי שרוב ההודעות נבעו מתוך תסכול!
לא יודע איך לתאר לך את זה, אבל עד שדחו לי את הגיוס... התייחסתי לכאילו החיים עומדים להגמר עוד חודשים...

זה לא כל כך נכון שכולנו משתמטים. אני יכול להגיד על עצמי, שאני פשוט חושב שזאת לא הדרך לפתור את השיחסוך בארץ... יש דרכים הרבה יותר טובות...
Maorsa
פורסם: רביעי 29 מאי,02 20:26
יורם,
מנקודת מבטו של חייל באיזור סוף הצבא...אני חייב להגיב ולומר מילותי:
אני באמת חושב שעקב הגלובליזציה בא גם מה שאנחנו מכירים בתור "הדשא של השכן ירוק יותר" רק בצורה יותר גלובלית.
מה זאת אומרת?
אם לפני 5-10 שנה היו ספורים אלו שלא התגייסו, אנשים שדיברו על כך קיבלו תגובות עצבניות מהסביבה שלהם, מה יכל לקרות שהיום, בזמן מלחמה(!), אנשים יוצאים על ימין ועל שמאל, ומי שיוצא נחשב "כלי" בין חבריו?
אנחנו נהפכנו ל...(מי יכול לנחש?) אמריקאים!
אמריקה ברובה בנויה ממהגרים שבאו לחיות במדינה שנותנת ספונסר לפרטיות, לעצמאיות, ואין דאגה של אדם לאדם.
בארצנו הקטנטונת, אנשים נהגו להסתכל לבית של השכן ולראות את הילד של השכן מתגייס, אז לא יקרה כלום אם גם הילד שלהם...
אך לפתע, אנשים רואים את הילד של השכן הוירטואלי בגיל 19 מסיים שנה שלישית בייל, והם גם רוצים...פה נפתחת פרצה בכך שפתאום כל השכנים מעדיפים להשתמט.

לפי דעתי הצבא גם כן הפך למתירני בכל הנוגע לדאגת הפרט. אני לא חושב שצהל צריך להיות כמו הצבא הרוסי...אבל אני באמת חושב שהצבא צריך להיות יותר קשוח בנוגע לשיחרורים בימים קשים אלו!

שאל כל ילד משתמט בן 17 היום: "מה תעשה אם לא תעשה צבא?" והוא יגיד לך: "מה זה משנה, אני גם ככה לא רוצה לחיות בארץ!"
מה שהילדים שוכחים (או לא יודעים...) הוא ששום מקום בעולם לא יפתח שעריו בשבילנו!
אנחנו עם יחיד מסוגו בעולם!
אם נרצה ואם לא!
אין לנו מקום אחר!
ובמיוחד בזמנים כמו אלו שצהל נאבק על קיום המדינה שבה חיים הרבה מאוד משתמטים מסיבות אלו ואחרות, אני חושב שאלו שיכולים להתגייס חייבים להתגייס!
Saibuster
פורסם: חמישי 30 מאי,02 02:55
צנובר
פורסם: חמישי 30 מאי,02 23:24
אני מבקש לחדד שאלה שנשאלה כאן כדי לקבל תשובה ברורה יותר אם אפשר....

אני הולך להשתחרר בגיל 21 מהצבא ובעזרת השם לעסוק במוזיקה וללמוד מוזיקה אבל ברור לי שאני לא אוכל להתחיל פתאום מ - 0 ולהתקיים רק ממוזיקה. הכסף לפחות בתקופה הראשונה שלי באזרחות יצטרך לבוא מעבודה שכנראה לא תהיה קשורה למוזיקה עד שאני אוכל לבסס את עצמי כלכלית , לרכוש השכלה מוזיקלית גבוהה וקשרים ורק אז אני אוכל לאט לאט להעביר את כל תחום העיסוק שלי למוזיקה 100%.

השאלה כאן היא האם פרופים עם סעיף נפשי יפריע או ימנע ממני להשיג את העבודה הזאת שלא קשורה למוזיקה ולא חשוב מה היא תהיה שתעזור לי לעמוד על הרגליים ולתהחיל תוך כמה זמן לעשות את מה שאני באמת רוצה?
astond
פורסם: חמישי 30 מאי,02 23:38
ציטוט:

בתאריך 2002-05-30 17:24, צנובר כתב:

השאלה כאן היא האם פרופיל עם סעיף נפשי יפריע או ימנע ממני להשיג את העבודה הזאת שלא קשורה למוזיקה ולא חשוב מה היא תהיה שתעזור לי לעמוד על הרגליים ולתהחיל תוך כמה זמן לעשות את מה שאני באמת רוצה?


והתשובה היא: לא בהכרח. תלוי.
עם פרופיל נפשי לאתוכל לעבוד בשב"כ, או במוסד, או בחברת חשמל. מקומות בטחוניים ו/או ממשלתיים יהיו בעיתיים מבחינה זו.
מקומות אחרים לא כל כך.
לדוגמא קיוסק (בכוונה נתתי דוגמא קיצונית) בקיוסק לא מעניין אף אחד מה עשית בצבא ואיך השתחררת.
במקום העבודה שלי, אחת מספקיות האינטרנט הגדולות, במוקד התמיכה הטכנית, יש לא מעט עובדים שלא עשו צבא כלל או השתחחרו במהלך השרות מסיבות שונות, כולל קב"ן, שעובדים, וחלקם גם קודמו לתפקידים בכירים.
כך שזה לא רלוונטי לגבי כל מקום עבודה.
אבל אם תכננת להיות סוכן מוסד, אז כדאי שתרד מזה..

הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
הקלק על התמונה לצפיה בגודל מלא
Maorsa
פורסם: חמישי 30 מאי,02 23:48
אם אתה מתכנן לחיות בארץ זה כן יפגע בך!
אף בנק לא יתן לך משכנתא על דירה כשתצטרך אם לא עשית צבא...
למה?
בגלל שהבנק לא מאמין שתעמוד בהתחייבויות שלך...

יש עוד כמה דברים שחוסר הצבא יפגע לך בהם:
רשיון נהיגה, הטבות במיסים, שכר לימודים....

בסה"כ שלוש שנים...לא יקרה לך כלום אם תעשה את המינימום שאתה יכול לעשות...
hitphy
פורסם: שישי 31 מאי,02 01:12
"בסה"כ 3 שנים"...
זה ה-מ-ו-ן! וזה הגיל הכי יפה בחיים...
בשביל משכנתא או הטבות במס אני לא הולך לתקוע לי את החיים 3 שנים בגלל שזה "חובה" ובגלל ש"צריך"...
3 בעיות יהיו לך אם אני תצא מהצבא:

1. לא תוכל לעבוד בתפקידים ממשלתייםבטחוניים
2. סיכון שלא יקבלו אותך לעבודה או כל מסגרת בגלל שהעובדה שיצאת מהצבא מהווה למעסיקים הרגשת אי-אמון וסקפטיות בכח הרצון שלך,עמידותך בדרישות,יכולת ההתמדה שלך,השרדות,הסתגלות וכיוצא בזה
3. סיכון שלא תתקבל לעבודה מפני שהמעסיק בעל דעות ציוניות-לאומניות קיצוניות והנתון שלא עשית צבא תהווה לו בעיה אידיאולוגית חמורה...

גם ככה קשה להתפרנס ממוזיקה בארץ ככה שזה לא יפריע לך אם אתה טוב...

TamirE
פורסם: שבת 01 יונ',02 08:18
טוב, לאחר תהיות רבות החלטתי לשתף אתכם בדעתי.
למרות כל הקשיים שהיו לי במהלך השירות ולמרות שזה פגע בי כמוזיקאי הצלחתי איכשהו כן לעשות 3 שנים מלאות, לקבל תעודת שחרור יפה (למרות שלמיטב הבנתי מה שכתוב שם די חסר טעם) ולהמשיך בחיים.

לגבי כל מה שעלה פה לגבי פרופיל 21 - יש אנשים שהייתי מעדיף לראות אותם מחוץ למערכת הצבאית ושדי הבנתי אותם כשהם אמרו לי שהם לא מתגייסים. יש אנשים שזה פשוט בלתי אפשרי בשבילם.

הייתי בהחלט מעדיף לדעת שבחור נחמד אחד שהכרתי פעם נמצא היום איפשהו עם פרופיל 21 נפשי מאשר מקום מנוחתו היום - בבית עלמין צבאי, אחרי שבבוקר קיץ אחד לפני שנתיים בערך מצאו אותו ירוי בראשו כשהנשק שלו לצידו בעמדת שמירה....

אני לא יודע עד כמה יש טעם לדיון הזה - כי בסופו של דבר ההחלטה על איך להתנהג בצה"ל ועם צה"ל היא אישית מאוד ויש המון גורמים שיכולים להשפיע עליה מעבר ל"מוזיקאיו?ת"... הצבא יכול להיות מאוד נוקשה אבל קיימת איזשהי מטרה בשירות בו ולא צריך אידיאלים של ציוני אדוק מלפני מאה שנה כדי להבין את זה.

בכל מקרה, תשמרו על עצמכם, ולדעתי כל אחד צריך לעשות את המקסימום שהוא יכול להרשות לעצמו.
hitphy
פורסם: ראשון 02 יונ',02 01:41
TamirE שמחתי לקרוא את התגובה שלך,יש לך גישה נכונה ואנשים פה צריכים לאמץ אותה ובזה לסיים את השרשרת הזאת (היא דיי מיצתה את עצמה...)
בסופו של דבר לצאת מהצבא או לא להתגייס זו החלטה אישית ורק שואל השאלה יכול לענות עליה...
יש לבחון את סולם הערכים שלך ובעזרתו לגבש החלטה,
יש להיות שלם עם ההחלטה,להאמין בה.
אני לא חושב שמוזיקה זו סיבה מספיק טובה לצאת מהצבא (דעתי לא השתנה - אני רק אחדד אותה)
כולם עושים צבא-מוזיקאי,טבח וגם רקדן...
כולם מוותרים על החלום שלהם לשלוש שנים כי אין לנו ברירה אנחנו חיים במקום שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהמצב...
לא,שלא תבינו לא נכון,אני החלטתי כבר מזמן לצאת מהצבא (אם לא מחר,אז מחרתיים) פשוט זה לא קשור למוזיקה...
זה קשור לכל מיני שכבות ורבדים באישיות שלי,
ואני לא בן-אדם שמסוגל להשאר במסגרת הזאת בחיים...
אולי אני אגואיסט,אולי סתם אנטי-ממסדי,אבל אני הולך לפי צו ליבי וזה מה שחשוב כאן ותפנימו את זה...
לכל המתגייסים,לכל החיילים....תעשו חשבון נפש,תחשבו על ההשלכות,על הויתורים,על החסרונות ואל תשכחו להסתכל גם על המציאות שאנחנו חיים בה,ואל תכניסו את שיקול המוזיקה בכבדות רבה,זה לא סיבה לצאת,זה תרוץ.

שיהיה לכולנו רק שקט,ושבוע טוב.
(אמליץ לנעול שרשרת זו)

חיטפי.

נ.ב-אם למישהו יש רעיון בדוק כיצד לצאת מהצבא מהר ובלי בעיות אשמח לקבל הודעה פרטית,יש לי רק חוק אחד:אין גבולות. (אל תקחו ממני דוגמא,אני יוצא מן הכלל)

_________________
אין לא יכול - יש לא רוצה
איקרוס
פורסם: חמישי 13 יונ',02 19:56
אני מקווה שמישהו עוד מבקר כאן ויעזור לי לרגע להחיות את הת'ראד..
יש כאן מישהו שעשה שירות קרבי "קשה" (אני מתכוון בעיקר לחי"רניקים או בכלל שיריונריים ולוחמים... שעשו את רוב השירות בלחימה ואימונים, או בכלל לאנשים שלא הגיעו לתפקידי הדרכה ומפקדה יותר נוחים...) והצליח איכשהו לשמור על העיסוק במוזיקה...
איך?#clap
אני מתגייס עוד בערך שנה... ומתכנן (גם הצבא מתכנן בשבילי... יופי...) לעשות קרבי...
אם למישהו יש עצות או דברים שהוא למד ויכול לחלוק איתי... ברמה בממש פרקטית....

תודה.
MiniMoog1
פורסם: חמישי 13 יונ',02 21:53
אהלן!
דבר ראשון רציתי לציין שזו באמת שרשרת מאוד מעניינת והיא פתחה לי קצת את הראש ואף עודדה אותי.

מגיל צעיר מאוד (יחסית לגילי הרם עכשיו) אני חולם על שירות קרבי ולאחרונה התחלתי גם להתאמן. בבית אומרים לי לוותר, ללכת ללהקה או משהו שקשור במחשבים כדי להמשיך לנגן (מה גם שאמא שלי מאוד מפחדת.. ).
בוויכוח הזה אף פעם אני לא מנצח בגלל שתמיד יש את הטיעון של "בשלוש שנים אתה תשכח הכל, לא יהיה לך בכלל זמן לנגן" ואז אין לי מה להגיד.
אבל כשראיתי שרועי יצא מקורס לוט"ר (סיירת מטכ"ל??? #thumbsup ) אז הבנתי שאם רוצים גם זה אפשרי...

תודה חברה...


MiniMoog
stern
פורסם: שישי 14 יונ',02 06:56
איקרוס.
אני עשיתי צבא בקרבי ,3 שנים כמעט ולא ניגנתי ושנאתי כל רגע...
כשהשתחררתי הצטרפתי להרכב ותוך חודש הפכתי לנגן הרבה הרבה יותר טוב מזה שהייתי לפני הגיוס, למה?
אני לא יודע בבירור אבל כנראה אחרי 3 שנים שאתה לא מנגן ה"חרמנות" שלך על מוסיקה (ועל עוד דברים שלא קשורים לנושא...) מגיעה לכזאת דרגה ,שכשאתה חוזר לזה ,זה חוזר אליך ובגדול.

בעצם אתה יודע מה, אולי אני סתם מקשקש....
אולי אם לא הייתי עושה צבא או עושה צבא לא בקרבי (אגב, יכלתי לעבור ללהקה צבאית בכל נקודה בזמן השירות והעדפתי שלא) הייתי הופך לנגן יותר טוב.
אז השורה התחתונה אולי היא שאפשר ורצוי לחזור למוסיקה גם אחרי זמן רב שלא מתעסקים בה ואפילו אפשר להגיד ששום דבר לא יכול למנוע את זה, ברגע שנכנסת באמת לעולם הזה - אין דרך חזרה (וטוב שכך!!!).

לחיטפי ופיש אני יכול רק לתת נקודה קטנה למחשבה.
אם ברחת פעם אחת בחיים- תברח כל החיים. הצבא עם כל הגועל נפש שבו הוא מבחן אדיר לכוח רצון, אם לא נשברת שם לא תישבר בשום מקום ותאמינו לי שגם לי היה מאוד קשה עם המסגרת ,הפקודות ,הבוץ והכולירע אבל בסוף זה ניגמר ותאמינו לי שיש מספיק חיים גם אחרי הצבא.
נ.ב

היום בשירות מילואים יש לי זכות לשרת עם האנשים הכי טובים שחיים פה וזה אולי היה שווה את הכל...
יואב
פורסם: ראשון 28 יול',02 07:26
איזה כיף שמישהו העלה את הנושא הזה. ההתנגשות בין העיסוק במוזיקה, שאצל רבים נהיה אינטנסיבי יותר יותר לקראת גיל הגיוס, וההכרח להתרחק מהבית והרבה פעמים מהכלי (או מהאולפן הביתי) מאמלל הרבה מוזיקאים צעירים שחוששים מגזר דין מוות למיומנות וליצירתיות. ארבעה ימים אחרי הופעה של הרכב הג'אז שניגנתי בו (פסנתר אגב), הצבא ספג אותי לזרועותיו, ומהר מאוד גיליתי שלא בכוונה לאפשר לי להמשיך לנגן. החבר הראשון שפגשתי בבקו"ם סבל בדיוק מאותה בעיה, והצליח להשתחל לאיזה תפקיד נעים בקריה. באסיסט מעולה שהתגייס לא מזמן והגיע לאותו צוות שבו אני משרת צופה שהוא לא יסיים שירות מלא. מוזיקאי אחר הביא לבסיס גיטרה אקוסטית, אבל מתלונן שכל החשק לנגן יוצא לו כשהוא על מדים. בקיצור, כל אחד וההתמודדות שלו, וצריך לזכור שהבעיה עוד פתירה אצל מוזיקאים, לעומת רקדנים או ספורטאים שלא קיבלו מעמד שיאפשר להם לשלב בין העיסוק והשירות.
העמדה שלי? עם כל הכבוד לאומנות, הכשרון לא פוטר ולא צריך לפטור מאותן חובות שנדרשות מכל אזרח ישראלי (ואני לא מהמצדדים הגדולים בשירות חובה, ממש להיפך). מוזיקה היא לא קדושה. בזבוז הזמן הנוראי שבצבא, בהשקפה אינדבדואליסטית כמובן, חל על כולם. אפשר רק להודות שהתברכנו בכישרון, ולנסות להחניק מעט את הצורך ליצור.
החדשות הטובות? הצבא מפרה. במקומות הכי גרועים הצורך לדבר, לעסוק ביצירה, במוזיקה, רק נהיה דחוף יותר. מאז תחילת השירות שלי, לפני שנתיים וחצי, כתבתי יותר טקסטים מבכל החיים שלי. סופסוף היה מה להגיד, המפגש עם האטימות דחף אותי להתבטא. כשהחיים נטולי חוויות, בעיקר חוויות לא נוחות, אנחנו נהיים שבעים - מה שלא בריא לרעב היצירתי.
עוד חדשות טובות. לא צריך להשתמט לגמרי משירות צבאי. תפקידים רבים, גם לבעלי פרופיל גבוה, נותנים זמן ותנאים שמאפשרים המשך התעסקות במוזיקה, גם אם במינון נמוך יותר. במקרה שלי, למרות פרופיל גבוה ומסיבות שלאו דווקא קשורות למוזיקה, התגלגלתי לשרת בתפקיד שהיציאות בו נדיבות במיוחד (למרות לינה של ימים רצופים מחוץ לבית), וקרה שדווקא בתקופת שממנה חששתי התחלתי בבניית האולפן הביתי שלי. אחרי הכל, מעבר לזמן שמועבר במדים, תקופת הצבא נטולת מחויבויות כמו עבודה ותכנונים שונים, כך שהמוזיקה נעשית ענין עיקרי ומאוד מרוכז בעצמו.
בשנתיים האחרונות, כשאני מחלק את הזמן בין הבית והבסיס המרוחק, הספקתי להשלים קרוב לעשרה קטעים שעלו לרשת, וללמוד הרבה בתחום ההפקה והכתיבה. ללחנים שנוצרים בבית נכתבות מילים שזורמות דווקא בצבא, מנותק מהפרעות והסחות דעת. בטירונות הייתי עומד שעות על מגדל שמירה בודד, צורח את 'רדיוהד' ומוציא אקורדים של שירים, דרך נגינה שלהם בראש. את מרבית הלימוד שלי בתחום המיקס והסאונד עשיתי דווקא בבסיס, מחובר לזוג אוזניות איכותיות, מקשיב לדיסקים בסביבה שקטה, בריכוז מלא ובזמן אינסופי, ורושם הערות. הלהט לחזור הביתה וליישם רעיונות עשה את העבודה המעשית על המחשב הביתי ברורה ומחושבת יותר.
בצבא מסתובבים המון מוזיקאים ונגנים מוכשרים שלא הייתי פוגש אם לא ההכרח לתור את הארץ ולהתחכך באנשים זרים. למי שמתגורר במקומות קטנים, מעגל המוזיקאים שמסביבו מתרחב יותר מתמיד.
ולענין הלהקות הצבאיות. הכרתי אנשים שניגשו לבחינות הקבלה, חלקם עברו, חלקם לא. בכל מקרה, לפני הגיוס לא חשבתי אפילו לנסות ולהתקבל ללהקה הצבאית. איכשהוא נגינה בליווי פלייבקים של אייל גולן ושאר ירקות שחביבים על חיילים לא ממש קסמה לי. גם היום, לא ברור לי איך מי שבאמת אוהב מוזיקה יכול לקחת חלק בבידור הטיפשי הזה. איך אפשר באמת לגייס את האומנות לצרכי הצבא? לנגן על מדים, בשם צה"ל? לא נראה לי, פשוט לצה"ל לא מגיע. רוק'נ'רול ולהקות צבאיות? ממש לא מסתדר לי.
מה שעודד אותי היה לקרוא בביוגרפיה של 'משינה' (ב'מומה' ז"ל), שהחברים נפגשו בתותחנים. הגדולים באמת לא היו צריכים להקה צבאית בשביל להשתפשף, מה גם שהלהקות הצבאיות של היום הן ממש לא אותם גופים ציידי כשרונות שאיכלסו את מרבית חברי 'כוורת' לפני שלושים שנה. גם גאונים כמו יאיר רוזנבלום כבר לא פורשים חסותם על צוותי ההווי, שנאלצים לסבול תגובות איומות של חיילים, כמו בהופעה שנכפתה עלי באיזה אירוע צבאי השבוע.

מילים אחרונות. אם לפני הגיוס חשבתי שאני אצא מהצבא אדם אחר לגמרי, ששכח את האהבה שלו למוזיקה - זה לא קורה. ההיפך הוא הנכון, בצורת עושה חסד עם התקופה שבאה אחריה.
esoptron
פורסם: שני 29 יול',02 00:26
ציטוט:

יש כאן מישהו שעשה שירות קרבי "קשה" (אני מתכוון בעיקר לחי"רניקים או בכלל שיריונריים ולוחמים... שעשו את רוב השירות בלחימה ואימונים, או בכלל לאנשים שלא הגיעו לתפקידי הדרכה ומפקדה יותר נוחים...) והצליח איכשהו לשמור על העיסוק במוזיקה...
איך?#clap


אני מכיר כאן לפחות שניים שעשו מסלולים מהמפרכים שיש
פיזית ונפשית ולא זנחו את המוסיקה. והיום, מעט זמן אחרי, הם מעמודי התווך פה.
כך ששוב, בחזרה לאותה נקודה - זה עניין של כוח רצון
והרבה סבלנות ואמונה בצדקת הדרך :smile: בעזרת השם..








Seamus
פורסם: רביעי 31 יול',02 03:22
בהקשר של השרשרת הזאת אני רוצה לתת פה הצעה מעשית... אני משרת בצבא בלהקת פיקוד צפון בתור קלידן, ובאחד הצוותים אצלנו זקוקים לסאונד-מן חדש שיחליף אחד שמשתחרר בעוד חודשיים. הבנתי מתוך השרשרת הזאת שיש פה אנשים שהיו רוצים להיות בלהקה צבאית ולא התקבלו מכל מיני סיבות.
בקיצור, אם יש פה אנשי סאונד לקראת גיוס או אפילו כאלה שכבר התגייסו ומעוניינים להיבחן לתפקיד, נסו להתקשר למדור תרבות של חינוך פיקוד צפון 04-6917384 (כדאי לדבר עם מיטל קצינת התרבות). המבחני קבלה הם מבחנים פנימיים של חינוך פיקוד צפון ולא של מקח"ר (החינוך הראשי של צה"ל), ואין שם אף אחד עם פרוטקציות (אני בסך הכל יוצר לכם את הקשר עם הבסיס). זה יהיה עדיף אם אתם גרים באזור הצפון (חיפה וצפונה), וככל שהפרופיל שלכם יותר נמוך יהיה להם יותר קל למשוך אתכם לתפקיד הזה (מטעמים ברורים).

אין צורך להציף אותם בטלפונים, רק אם אתם באמת מעוניינים בתפקיד ויודעים שמבחינה מקצועית אתם מתאימים (וגרים בצפון כמו שכבר אמרתי) אז תתקשרו.
שיהיה בהצלחה......
צנובר
פורסם: שישי 07 מרץ,03 01:45
שלום חברים , אני בפעם האחרונה (אני מקווה) כותב כאן ומחזיר לחיים את השרשרת הזאת..

לאחר טחינה ממושכת , אני מודיע (ברגשות מעורבים) שירד לי הפרופיל ונפלטתי מהיחידה שבה הייתי במשך השנה האחרונה עקב בעיות בריאות שהתגלו בטעות בלי כל קשר לנגינה וביום ראשון אני מגיע למז"י לקבל הצבה חדשה שקרוב לוודאי תתן לי תנאים נוחים יותר כדי לחזור ולהתפתח בתחום. להגיד לכם את האמת...

אז רק רציתי שתדעו... ומי שאמר שכשאתה נכנס למוזיקה אין לך סיכוי לצאת צדק ובגדול...
אני רק מקווה שלא נעלם לי החשק לעשות עם זה משהו באמת רציני...

בקיצור בתור מי שהתחיל את השרשרת חשבתי שזה יהיה סיום ראוי לשרשרת הזאת...

בהצלחה לכולכם באשר תלכו...
dorijrs
פורסם: שישי 07 מרץ,03 02:51
אז קודם כל שיהיה בהצלחה #thumbsup
דבר שני ל- Seamus, אני אמור לעשות מילואים העבודה שלי היא עיבודים מוסיקאליים ללהקות נוער וחבורות זמר, יש מצב שאני יכול להתערבב אצלכם בפיקוד ולתת את המילואים שלי במשהו שאני באמת טוב בו וזה עיבודים מוסיקליים? אולי אתה יודע למי אני צריך לפנות או שאתה יודע איפה צריכים?
Maorsa
פורסם: שישי 07 מרץ,03 20:22
סתם לעוד ריענון קטן...

מזל טוב לעצמי על כך שקיבלתי אישור על שירות המילואים שלי.

פלייבקיסט צבאי בשירות מילואים!

השלוש שנים טחינה האלה (כל הטחינה שאכלתי עם הלהקה באווזי....) השתלמו לבסוף..

#thumbsup
אורח
פורסם: שני 10 מרץ,03 01:34
רציתי לשאול אם עושים פלייבק לצה"ל
האם שימוש בפרוטי לופס או קיובייס יספק את השומעים יעני כשר או שהרחקת לכת והוספת כלי שלא מידי ( למי #thumbsup שכבר עשה אשמח אם תציין איך היתייחסת לנושא מכיוון שאני אמור לעשות השבוע אחד , )
תודה YO
Maorsa
פורסם: שני 10 מרץ,03 15:51
הפלייבקים שהצבא משתמש בהם לרוב נעשים בצורה מקצועית למדי.
בין האנשים שעושים פלייבקים לצבא תמצא את: אורי קריב, חגי אלקיים, ירון כפכפי ועוד שמות של אנשים שיש להם ניסיון רב בהכנת פלייבקים. אלה שמשקיעים מקליטים פלייבקים חיים לגמרי (הכל תלוי בימי המילואים שנותנים להם ו/או כסף).

אלא אם אתה מתכוון לאיזהשהיא יחידת בלאי שלא יודעים מהחיים שלהם לגבי איך פלייבק אמור להשמע....אולי.

להקות צבאים עובדות בד"כ רק עם הBEST.
צנובר
זהו
פורסם: ראשון 07 נוב',04 12:45
אני מתנצל אם אני מעיר את השרשרת העתיקה הזאת למורת רוחו של מישהו אבל יש לי דבר אחד קטן לציין...

את השרשרת הזאת פתחתי לפני כמעט שלוש שנים מתוך ייאוש עמוק , תסכול ופחד...
בעוד שבוע וחצי פחות או יותר אני משתחרר מהצבא , אני למעלה משנה מנגן בהרכב קבוע ומופיע , ממשיך לנגן , להתאמן , ללמוד , להתקדם וליצור למרות הכל...

אני לא אמשיך לבלבל לכם את המוח ורק אגיד שזה היה שיעור ארוך מאוד עם הרבה לקחים אבל החשוב שבהם הוא שמי שנכנס למוזיקה והוא אכן האדם המתאים אין לו יותר מדי דרכים לצאת. אפילו שלוש שנים בצבא לא יוציאו אותו משם...

שיהיה לכולכם יום טוב
squeezo
פורסם: ראשון 07 נוב',04 13:05
נשבע לך שעזרת לי בהמון דרכים.
אני מתגייס עוד חודש לתותחנים אחרי שויתרתי על מחשבים(מסיבותי שלי).
ובאמת חשבתי מה יהיה עם המוזיקה... עכשיו אני חושב שאולי באמת התקופה הזו רק יכולה לעזור...
שיהיה בהצלחה לכל המתגייסים -)
אלירן-complex
פורסם: ראשון 07 נוב',04 15:22
נהנתי לקרו פה על הלהקות הצבאיות...
כנראה שהחודש יש בחינות ללהקה הצבאית ואני הולך להיבחן כמובן...
רציתי ייעוץ לגבי בחינות ללהקה כזמר (בראש ובראשונה) כנגן , וכסאונדמן...
שי
פעם ראשונה שאני נתקל בשרשת
פורסם: ראשון 07 נוב',04 22:35
למקצוע(סאונדמן)הגעתי רק אחרי הצבא ככה שבזה לצהל לא היתה שום השפעה עלי.
אבל אני מנגן - למרות שזה לא חלק חשוב עד כדי כך בחיים שלי.
העצה שלי למי שיש פרופיל 97 זה פשוט להצטרף לנח"ל גרעינים(דרך הצופים,נוער עובד,שמו"צ,החברה למתנסים,חוגי סיור וכ"ו).

בפלוגה של בני גרעין יש בערך מליון+- #clap מוזיקאים, אנשים מבאים גיטרות,חלילים,מפוחיות,סנרים,דרבוקות ומה לא לפלוגה ויש עם מי לג'מג'ם.

כמו כן לאחר שנה וחצי מיגעות של טירונות אימונים ושטחים(אצלי עוד היה לבנון)תצאו לכם לשנת"חופשה קסומה" אשר נקראת האחזות - בהאחזות של בני הגרעין שלי היה להם חדר חזרות קטן עם תופים,קלידים,גיטרות וכ"ו והם היו מופעים במסיבות האחזות...זה לא 3 שנים בבית אבל זה יותר טוב מכל חירניק אחר...
והם עוד היו בהאחזות צבאית למהדרין עם סגל וקצינים ,יש כאלה שגרים להם באיזה עיר בדירה....
אתם שואלים למה אני אומר בהאחזות של בני גרעין שלי?כי אני יצאתי למכי"ם ולא המשכתי להאחזות...אז אם אתם בכל זאת הולכים לנח"ל תשתדלו להיות חיילים בלאי..
אלירן-complex
פורסם: ראשון 07 נוב',04 23:24
יש לי אפשרות לצאת גבן גרעין לנח"ל אני בתנועת הנוער פה בבת-ים...
אבל לא נראה לי שאני אצא...
בכל מקרה תודה שי ..
אם יש פה מישהו שיוכל להמליץ לי ולייעץ לי אני ישמח ויודה לו מאוד...